קורות חיים
יצחק, בן שמחה ולוי, נולד בהרצליה בי"ד בחשוון תשכ"ג (11.11.1962). אחיהן של רבקה ודינה. למד בבית הספר היסודי ע"ש גורדון בהרצליה, ולאחר מכן ב"מדרשית נעם" בפרדס חנה.
את לימודיו המשיך יצחק בישיבת ההסדר בקריית שמונה, שם גם הוענקה לו תעודת הוראה. אחר כך לימד בבית הספר "נעם" ברחובות כשנתיים, ועוד שנה ב"ישיבת הדרום" ברחובות. בנוסף, למד בכולל בכפר סבא.
בהיותו בן 25 יצחק נישא לאשרת. במשך כשנתיים התגורר עם רעייתו ברחובות. משם עברו השניים לגוש קטיף, שם יצחק למד כשש שנים בכולל "מגל" להכשרת רבנים, וקיבל סמיכות לרבנות. כעבור זמן מה, בשנת תשנ"ו, יצחק קיבל משרת רב ביישוב נצר חזני בגוש קטיף, ומעתה כיהן בתור רב היישוב עד מותו.
משפחת עראמה התגוררה בנצר חזני עם ששת הילדים: קרן, מתתיה, מלאכי, רעיה, שירה ולבנת.
יצחק הירבה, במסגרת תפקידו, לכתוב מאמרים תורניים. בין היתר כתב ספר ובו פירוש לקהלת, ספר שנכתב לעילוי נשמתו של איתמר יפת, תושב נצר חזני שנרצח בפיגוע בתשס"א.
ביום שישי, ט"ו בטבת תשס"ג (20.12.2002), נסעו יצחק ומשפחתו ל"שבת חתן" של קרוב משפחה בעפולה. בכביש כיסופים, ביציאה מגוש קטיף, נורו לעבר שיירת כלי הרכב היוצאת מהגוש צרורות כדורים מידי מחבלים. למעלה מ– 400 כדורים נורו לעברם, אך רק כדור אחד היה קטלני, כדור בודד שפגע ישירות ביצחק והרגו במקום. איש מלבדו לא נפגע באירוע.
הרב יצחק עראמה היה בן 40 בהירצחו. הותיר הורים, אישה ושישה ילדים, ושתי אחיות. הוא הובא למנוחות בבית העלמין בהרצליה.
"כי בן הייתי לאבי, רך ויחיד לפני אמי" (משלי ד', ג'), ספדו הוריו של יצחק.
במסגרת פעולות ההנצחה יצא הספר "בארות יצחק", המכיל כתבי יד של הרב יצחק עראמה, ע"י רבני ותושבי גוש קטיף.