קורות חיים
עמוס, בן אינס-ניצה ושלום מנטין, נולד בישראל בכ"ה באלול תשל"א (15.09.1971). בן בכור, שנולד לאחר שנים רבות של ציפייה לילד והביא אושר גדול לכל המשפחה. נקרא על שם שני הסבים שלו. אחריו נולדו להוריו עוד ארבעה ילדים – רונן, דורון, גלית וטלאור.
עמוס נולד וגדל בחדרה, למד בבית הספר היסודי "תחכמוני" בעיר והמשיך לתיכון ב"נעורים" בנתניה. "עמוס גדל והתפתח בצורה מדהימה", מספרים הוריו, "ילד יפה וחכם, ילד של כולם. אהב את האחים, וביחד 'צוות לעניין' היו נקראים. אהב את החיים הטובים – חברות, חברים, בגדים יפים, ובמיוחד עוגות ומאכלים מיוחדים. על כדורגל לא ויתר, ושיחק בנבחרת של חדרה".
לאחר התיכון שירת עמוס שירות מלא בצה"ל, ובתום שירותו עבד בכמה עבודות מזדמנות, בין היתר היה מאבטח. בהמשך עבד כמה שנים בחברת "בזק", ופרש כדי ללמוד.
עמוס למד ב"מכללת צפון" בחדרה, והוסמך כטכנאי תעשייה וניהול. בתום לימודיו חזר ל"בזק", ועבד כטכנאי בחברה. הוא הוכיח מקצועיות ואחריות רבה בעבודתו, לא סירב לאף תפקיד והסכים ברצון לעבוד בכפרי המגזר הערבי – עבד באום אל-פחם, ואחר כך בבקה אל-גרבייה.
בשנת 2001 עבר עמוס לדירה משלו בחדרה, אולם המשיך לשמור על קשר יומיומי עם הוריו. הייתה בו אהבה גדולה להורים, למשפחה ולחברים. כותבים הוריו: "ילד גבר של שלמות, מלא היופי וההגינות. חלם על עתיד עם אישה וילדים, בתוך בית יפה עם גינה ופרחים". באותה עת הוסיף לשמו שם שני – עמית.
ביום חמישי כ"ו בסיוון תשס"ג (26.06.2003), בעת שעמוס היה עסוק בעבודתו בתיקון קו טלפון בבקה אל-גרבייה, התקרב אליו צעיר פלסטיני בן כ- 15 ורצח אותו ביריות.
המחבל נורה כעבור זמן קצר ע"י איש הבטחון של "בזק".
עמוס היה בן 31 במותו. הותיר הורים, אחות ושלושה אחים. הובא למנוחות בבית העלמין בחדרה.
"החלום התפוצץ, ולרסיסים התנפץ", ספדו בני המשפחה, "חור גדול נפער, כי לא נדע את המחר".