ישראל הירשהורן ז''ל

קורות חיים

ישראל, בן שמואל ופייגה, נולד בי"א באב ת"ש, (15.08.1940), בלבוב, פולין. היה הבן האמצעי בין שלושה ילדים.

בשנת 1946, לאחר השואה, הצטרפו ישראל ואחיו הבכור לתנועת הנוער הציונית בפולין, שסייעה להם לעלות לישראל. על מנת להצטרף לקבוצת ילדים יתומים ניצולי שואה, נאלץ ישראל בן השש לשקר ולטעון שהוא בן שמונה. האחים עלו ארצה ללא הוריהם. ההורים היו אמורים לעלות מספר חודשים אחריהם, אך הדבר לא יצא אל הפועל והם הגיעו רק כעבור שלוש שנים. בינתיים, ישראל התחנך בישיבת כפר הרא"ה וסיים שם את בית הספר היסודי.

כשהוריו עלו ארצה, התאחדה המשפחה ועברה להתגורר בפרדס חנה, שם סיים ישראל את לימודיו בתיכון מקצועי. לאחר מכן התגייס לצה"ל, שירת בחיל הנדסה והשתתף בכל מלחמות ישראל (מלבד מבצע של"ג).

בשנת 1963 נישא לפרומה לבית גרינברג ונולדו להם שלושה ילדים: חני, דני וטל. שבוע לפני הרצחו נולדה לו נכדה ראשונה.

ישראל היה אדם צנוע ביותר. התכונה הבולטת שלו היתה סובלנותו כלפי הסובבים אותו (משפחה, חברים ועמיתים לעבודה). הנסיבות בהן סיים את חייו - הן היפוך גמור לאישיותו, לאופיו ולדרך שחי את חייו.

ישראל מעולם לא דיבר סרה על אף אדם, לא פגע באדם וידע לשמוע ולקבל כל דעה. החום שהקרין כלפי כל מי שבא במחיצתו היה טבעי ואמיתי. במשפחתו נהגו להתלוצץ שהוא אדם תמים. הוא עבד שנים כמנהל עבודה באתרי בנייה, שהעסיקו פועלים ערבים. כשהתעוררו ויכוחים פוליטיים בקרב עובדיו, תמיד השקיט את האנשים באומרו: "פה אין פוליטיקה". היה לו אמון גמור בפועליו.

בכ"ה בשבט תשנ"ב, (30.01.1992), יום חמישי בערב, איחר ישראל לשוב לביתו מאתר הבניה בראשון לציון של חברת בן-יקר גת, שם עבד. היה זה ערב גשום וסוער. בערב זה שודר משחק כדורסל של מכבי תל אביב, שישראל מעולם לא החמיץ את משחקיה. בשעה תשע בערב התקשרה אשתו המודאגת לבנו דני, וביקשה שיילך לבדוק מה קורה עם אביו.

כבר מרחוק הבחין הבן שבאותו ערב לא דלקו האורות באתר הבנייה. הסתבר שישראל ארז את חפציו, נעל את הדלתות ויצא אחרון מהאתר במטרה לתפוס מונית הביתה מהכביש הראשי. אמונתו בבני אדם ליוותה אותו עד רגעיו האחרונים, שכן לא חשש להישאר לבדו באתר החשוך במזג אוויר סוער. סובלנותו והאמון שנתן בבני אדם הם שהביאו, למרבה הצער והאירוניה, למותו הטראגי. אלמוני ארב לו בחשכה, תקף אותו מאחור עם חפץ חד, כנראה סכין, רצח אותו וגנב את תעודת הזהות שלו. בנו מצא אותו ללא רוח חיים מתבוסס בדמו בבוץ, כשגשם שוטף אותו.

ישראל היה בן 51 במותו. הוא הובא למנוחות בבית העלמין בראשון לציון.

מקרה הרצח של ישראל מעולם לא פוענח ורוצחיו השפלים לא נתפסו.

בשנת 2000 נולד במשפחה נכד שלישי, והוא נושא את שמו של ישראל.