מזל עפרי ז''ל

קורות חיים

מזל, בת הדסה ושלמה יצהרי, נולדה בתימן בשנת תרצ"ח (1938).

בהיותה כבת שנתיים התייתמה מזל משני הוריה. זמן מה היא היטלטלה בין דודים ובני משפחה, לאחר מכן לקחו אותה שני אחיה, יחיאל ושלמה, מהכפר הקטן בו גרו ושלושתם הגיעו לאחר תלאות למחנה הסוכנות בעדן. ממחנה זה הגיעו לארץ באמצעות "עליית הנוער". מזל נשלחה לכפר הנוער הדתי בכפר חסידים, שם למדה ושהתה שמונה שנים.

משבגרה הגיעה לכפר יעבץ שבשרון יחד עם אחיה שלמה, ושניהם הצטרפו לאחיהם יחיאל. בכפר יעבץ הכירה מזל את משה עפרי, שהיה מזכיר המושב. ביום 06.12.1955 נישאו השניים.

בני הזוג הקימו בכפר יעבץ את ביתם. במקום נולדו שמונת ילדיהם. מזל גידלה וטיפחה את הילדים ובכך איפשרה לבעלה לעבוד מחוץ למושב. לצד גידול הילדים עבדה במשק הבית, ובגידולים החקלאיים בחלקה הצמודה לבית.

לאחר שבגרו הילדים יצאה מזל ללימודי מט"זיות - מטפלים בזקנים. בהמשך הייתה זו היא שריכזה את מועדון הקשישים בכפר, שעברה מבית לבית ועודדה את נשות המושב המבוגרות להגיע למועדון וללמוד קרוא וכתוב, חשבון, התעמלות ומלאכת יד. ובסוף השיעורים היא זו שאירגנה קריאת מזמורי תהילים.

מעבר ללימודים ולפעילויות השונות במועדון עודדה מזל את הנשים לצאת לטיולים, להצגות ולפעילויות שונות ברחבי הארץ, ונשים אלו זוקפות לזכותה של מזל את החוויות מהטיולים, את השליטה בקריאה ובכתיבה ואת ההתערות בחברה שמחוץ למושב.

כעובדת מסורה וטובת לב נתנה מזל יחס חם ואוהב לכולם, ואף זכתה לקבל תעודת הצטיינות והוקרה בטקס בבית הנשיא בשנת 1996.

ביום 14.06.2001 עברה מזל בהצלחה ניתוח להסרת גידול מראשה. כעבור כשנה, ביולי 2002, יצאה עם משה בעלה לטיול של חודש בארצות הברית, לבקר את הבת.

ביום שני אור לח' בתמוז תשס"ג (07.07.2003), בשעה 20:20, בזמן שבין מנחה לערבית, נכנס מחבל מתאבד לבית המשפחה בכפר יעבץ ופוצץ את חומר הנפץ שעל גופו בתוך סלון הבית. מזל נרצחה במקום, כאשר ספר התהילים בידה.

בת 65 במותה. מזל הותירה בעל, שמונה ילדים, כלות, חתנים ונכדים. היא הובאה למנוחות בבית העלמין בתל מונד. ליוו אותה רבים רבים מבני משפחתה, מתושבי כפר יעבץ ומן היישובים הסמוכים, כאלו שהכירו אותה ושסירבו להאמין כי האישה הטובה והמיוחדת הזו איננה עוד.

מזל הייתה מעמודי התווך של המושב, ומותה הותיר חלל כבד בלב כול. "מזל הייתה אשת חיל מי ימצא, ותורת חסד על לשונה", כתבו בני המשפחה, "כל יודעיה ומכריה יודעים לספר על נפלאות החסד שלה ומעשי הצדקה. על כך שהייתה רבת פעלים והרבתה מתן בסתר, סעדה חולים קשישים ובודדים, הייתה אשת מידות טובות, צנועה, ענווה ויראת שמים".

בפיצוץ העז נגרם הרס רב. חלקו הימני של הבית – הסלון, המטבח והמרפסת נהרסו כליל וכל גג הרעפים התעופף כלא היה. בית המשפחה ההרוס נשאר כך שנה שלמה, כמעין אנדרטה להרס שזרע הטרור.