לינוי סרוסי ז''ל

קורות חיים

לינוי, בת ענת וקובי, נולדה בתל אביב בכ"ה באב תשמ"ח (08.08.1988), אחות בכורה לעדן ולשניר. כשהייתה בת שש שנים עברה המשפחה ליישוב חרמש שבשומרון, מצפון לטול כרם. לינוי למדה בבית הספר "עומר" ביישוב השכן, שקד. בנוסף ללימודיה הייתה חברה בתנועת הנוער של בית"ר.

לאחר גירושי הוריה, הייתה לינוי לעזר רב לאימה בגידול אחיה הקטנים, בין היתר היא נהגה לבשל מטעמים למשפחה ולחברים.

לינוי נקשרה לחרמש בצורה בלתי רגילה, אהבה את המקום ואת האנשים המתגוררים בו למן הרגע הראשון. היא אהבה לבלות עם חבריה וחברותיה, ונהגה לעזור לאנשים בכל עת. למרות הסכנה של החיים ביישוב וביציאה לבית הספר, לינוי בשום אופן לא רצתה לעזוב את חרמש. נהפוך הוא, היא פעלה למען הקמת מועדון לנוער במקום, ואף קיבלה תשובה חיובית בעניין כיומיים לפני האירוע.

ביום שלישי בערב, כ"ד בחשוון תשס"ג (29.10.2002), סמוך לשעה 22:30 חדר מחבל פלסטינאי לחרמש. אחרי שרצח בירי את אורנה אשל ופצע את בעלה הוא נתקל בלינוי ובחברתה הדס תורג'מן וירה בהן מטווח קצר. לינוי נרצחה במקום. הדס נפצעה קשה, ומתה בבית החולים באותו לילה.

המחבל חוסל זמן קצר אחרי כן ע"י כוחות הביטחון.

לינוי הייתה בת 14 במותה. הותירה הורים, אח ואחות. היא הובאה למנוחת עולמים בבית העלמין ירקון בתל אביב.

לזכר לינוי והדס נכתב השיר "זאת הארץ שלי", ובוצע ע"י הזמר דורון מזר. ספריית בית הספר "עומר" בו הן למדו נקראה על שמן.

בחרמש הוקם "גן הבנות" על שם השלוש שנרצחו ביישוב..