ויקטור ארז חג'ג' ז''ל

קורות חיים

ויקטור, בן טוני ורפאל חג'ג', נולד בטריפולי שבלוב בט' באדר א' תש"ו (10.02.1946). אח לבנימין, עליזה, לינה, יפית, יואב ואורי. זמן קצר לאחר שנולד עלתה המשפחה לישראל, לתל אביב. ויקטור החל את לימודיו בבית הספר היסודי "הלל" בכפר שלם, המשיך לבית הספר "גולומב" ולתיכון "עירוני א'".

בסיום לימודיו התיכוניים התגייס לצה"ל, לחטיבת גולני. כעבור זמן מה, במלחמת ששת הימים (יוני 1967), ויקטור נפצע בצומת ארז שבגבול רצועת עזה, כשהג'יפ בו נסע עלה על מוקש, והרופאים נאלצו לקטוע את רגלו.

אחרי הפציעה שינה ויקטור את שם משפחתו ל- ארז.

לאחר שחרורו מצה"ל עבד ויקטור בתחנת טוטו ובבנק "איגוד". בהמשך קיבל מספר (זכות) למונית, ועד יום מותו עבד כנהג מונית בתחנת "גורדון" בתל אביב.

זמן קצר לאחר שחרורו מהצבא נשא ויקטור לאישה את לילי. לבני הזוג נולד בן - אביב. כעבור שנים אחדות, לאחר שנפרדו, ויקטור נשא לאישה את מרים, איתה חי עד יום מותו. בני הזוג התגוררו בגבעתיים עם ילדיהם קארן, טל והדר.

ויקטור אהב לטייל ולבלות עם משפחתו הגדולה, ילדיו ונכדיו. למרות פציעתו הקשה במלחמה הירבה ללכת ולעסוק בספורט עם בני משפחתו, ומעולם לא התלונן. מספרת רעייתו: "ויקטור היה אבא שקשה לתאר, תמיד מקשיב, מבין ומסביר... והיה סבא שפשוט אין שני לו, סבלנות בלתי נתפסת. לפעמים כאשר היה משחק עם הנכדים היה נדמה כאילו הזמן עצר מלכת, כאילו פתאום הסבא הזה בן ה- 60 היה בעצם ילד בן 5 או 6, נמרח על הרצפה כדי לשחק במכוניות עם רואי, הופך להיות גננת כששיחק בבובות עם אופיר, רב כמו ילד כשמשחקים בסוני, וכשהיה מספר סיפור זו הייתה בעצם הצגה שלמה רק בכדי שרואי יסיים את ארוחת הערב..."

ויקטור גם הירבה לבקר את נכדותיו מבנו אביב, סיון והילה, ולשחק איתן בגן המשחקים. ב- 04.04.2006 הוא היה סנדק בברית המילה של נכדו אלעד, בנו של אביב. שבוע קודם לכן, כשהנכד נולד, הוא קרן מאושר באומרו - יש לי ממשיך.

בחודש פברואר 2006 חגגה המשפחה יום הולדת שישים לויקטור בבילוי בצימר בצפון הארץ, בילוי יחד עם כולם כמו שהוא אהב – ארוחת בוקר משותפת, טיולים, וכולם סביבו משחקים וצוחקים. חודשיים אחר כך הוא נרצח בתל אביב.

ביום שני י"ט בניסן, חול המועד פסח תשס"ו (17.04.2006), בשעות הצהריים, פוצץ מחבל-מתאבד את חומר הנפץ שנשא בתיקו בהיותו במסעדת "ראש העיר" ברחוב סולומון, בתחנה המרכזית הישנה בתל אביב. בפיגוע נפצעו רבים, 11 אנשים נרצחו ובהם ויקטור, שאכל במקום.

בן 60 במותו. ויקטור הובא למנוחות בבית העלמין ירקון בתל אביב, בחלקה לנפגעי פעולות איבה. הותיר אם, אישה, ארבעה ילדים, נכדים וחמישה אחים ואחיות.