תפריט נגישות

דניאל מרק לוין ז''ל

בן פגי וצ'רלס
נולד בח' באייר תש"ל, 15/5/1970
התגורר בארצות הברית
נהרג בפעולת איבה
בכ"ג באלול תשס"א, 11/9/2001
הובא למנוחת עולמים בארה"ב
הותיר: אישה ושני בנים, הורים ושני אחים
דניאל מרק מונצח באנדרטה בהר הרצל בלוח מס' 69

קורות חיים

דניאל, בן פגי וצ'רלס, נולד בדנוור, קולורדו שבארצות הברית בח' באייר תש"ל (15.05.1970). אח ליונתן ולמיכאל. כשהיה בן 14 עלתה המשפחה לישראל, לירושלים.

דניאל למד בתיכון "אורט" שליד האוניברסיטה העברית, וכדי להרוויח קצת כסף עבד במכון הכושר "שמשון" בירושלים. הוא גם עסק בספורט, וזכה בפרס מר ישראל לנוער בפיתוח גוף.

לאחר לימודיו התיכוניים התגייס לצה"ל, והגיע לסיירת מטכ"ל. השתתף בפעולות רבות, עבר קורס קצינים ובתום שירותו השתחרר בדרגת סרן.

מיד לאחר השחרור החל ללמוד בטכניון לתואר ראשון בשני מסלולים, מתמטיקה והנדסת חשמל, שני תארים שסיים בהצטיינות. במקביל הוא עבד במעבדת המחקר של חברת IBM בחיפה, וזכה לתואר "עובד מצטיין".

באותה תקופה נשא דניאל לאישה את אן. בשנים הבאות נולדו שני ילדיו, איתמר ואיתן.

בשנת 1996 התקבל דניאל עם מילגה מלאה לאוניברסיטת MIT במסצ'וסטס שבארצות הברית, ללימודים מתקדמים במדעי המחשב. גם את לימודי התואר השני סיים בהצטיינות.

"כל מה שעשה דני בחייו תמיד עשה בהתמסרות, בהתלהבות גדולה ותוך השקעת כוחות אדירים. זו הייתה אחת התכונות הבולטות של דני", מציינים בני משפחתו.

בעת לימודיו באוניברסיטה, הנחשבת לאחת היוקרתיות בארצות הברית, כתב כמה עבודות שזכו לתשומת לב רבה - אחת מהן עסקה בקשר בין אלגוריתמים לרשת האינטרנט. באותן שנים האינטרנט זינק קדימה, אך זה לא היה זינוק חלק ובטוח. בצמתים שונים ברשת נוצרו "פקקי תנועה" וקשיים בהעברת הנתונים. באמצעות האלגוריתם שפיתח, חשב דניאל כי ניתן יהיה לפתור את הבעיה.

הרגע הגורלי של לימודיו בארצות הברית התרחש בסוף 1996, כשפגש את תום לייטון, פרופסור למתמטיקה יישומית ב- MIT, ומונה לעוזר ההוראה שלו. הקשר ביניהם הלך והתהדק, והשניים בילו יחד בסיעור מוחות שעות על גבי שעות. הם הגישו הצעה לתחרות תוכניות עסקיות יוקרתית שערכה האוניברסיטה, עברו את שלב הסינון הראשוני אך לא הצליחו להגיע לשלב הסופי והקובע - מה שלא הרתיע את השניים, אלא רק דירבן אותם להמשיך. "בזכות ההתנסות הזו הכרנו הרבה אנשים בתעשייה", סיפר פרופ' לייטון, "היו רגעים שבהם חשבנו לרדת מכל העניין, אבל בסופו של דבר החלטנו לצאת לדרך בעצמנו. אני לקחתי חופשה ללא תשלום, ודני החליט לקחת שבתון מהאוניברסיטה. הוא לקח הלוואה מקרובת משפחה בסך 20 אלף דולר, והתחלנו לגלגל את העסק".

בשנת 1999 הכריזו על הקמת חברת אקאמאי, AKAMAI, שם שדניאל בחר ופירושו "תיחכום" בשפת האי הוואי. החברה התמחתה בהפצת מידע, לייטון כיהן כמדען הראשי ודניאל היה סמנכ"ל הטכנולוגיה, CTO – Chief Technology Officer. הרעיון של אקאמאי להתמודד עם בעיות התעבורה הבין-יבשתית היה להקים שרתים של החברה ברחבי העולם. כך, במקום שגולשים מיפן ינסו להגיע למרכז CNN באטלנטה, הם התחברו לשרתים בארצותיהם שקושרו לאטלנטה - מה שהאיץ את התקשורת בצורה משמעותית. את הרעיון דניאל ניסח: "יש לנו פתרון להפוך את האינטרנט מה- World Wide Wait למשהו אמין יותר"...

החברה זכתה להצלחה רבה והונפקה בבורסה בניו יורק. כך, בגיל 29 היה דניאל שווה מיליארדי דולר, אך אורח חייו לא הושפע מכך – הוא המשיך להסתובב בג'ינס וטריקו. באותה תקופה החל לתכנן לשוב לאוניברסיטה ללימודי דוקטורט.

בחודש מרס 2000 החלה בועת האינטרנט לאבד במהירות את האוויר החם שהניע אותה, וגם מניית אקאמאי צנחה. "דני היה מנהיג", סיפר שותפו פרופ' לייטון, "והאמין כי למרות המצב הקשה, הוא יצליח להעלות את החברה חזרה על הפסים".

ביום שלישי כ"ג באלול תשס"א (11.09.2001), סמוך לשעה תשע בבוקר שעון ניו יורק ובשעתיים הבאות, תקפו טרוריסטים מארגון אל-קאעידה מטרות בארצות הברית, ע"י שחטפו ארבעה מטוסי נוסעים מיד לאחר המראתם. שני מטוסים פגעו בשני מגדלי התאומים בניו יורק (מרכז הסחר העולמי) וגרמו לקריסתם, מטוס נוסף התרסק במתחם הפנטגון ומטוס רביעי התרסק בשדה פתוח בפנסילבניה. בהתקפות אלו נהרגו קרוב לשלושת-אלפים בני אדם.

באותו בוקר עלה דניאל לטיסה 11 של אמריקן איירליינס מבוסטון ללוס אנג'לס, כשהוא בדרך לוועידת אינטרנט ולפגישה עם לקוחות. מטוס זה היה הראשון שנחטף באותו יום, והתרסק על המגדל הצפוני משני מגדלי התאומים. אחיו של דניאל משחזרים: "מיד כאשר שמענו שדני היה על המטוס היינו בטוחים שהוא קם ונלחם בהם. כל מי שהכיר את דני חשב כך. הגבורה והמסירות היו תכונות טבעיות, אינסטינקטיביות, אצל דני, לכן כלל לא התפלאנו כשקיבלנו אישור מהשלטונות שדני אכן נלחם במחבלים". לפי דוח ה- FBI, המבוסס על שיחות שהתנהלו עם צוות המטוס בזמן החטיפה, דניאל נרצח על ידי אחד החוטפים עוד במהלך ההשתלטות על המטוס, לאחר שהסתער על מחבל שישב לידו בניסיון לעצור את ההתקפה. בכך היה אחד מראשוני הנספים באותו יום.

דניאל היה בן 31 במותו. השאיר אחריו אישה ושני בנים, הורים ושני אחים.

דרכונו של דניאל נמצא זמן קצר לאחר נפילת המגדלים. שרידי גופתו זוהו בחודש אוגוסט 2004 והובאו לקבורה בבוסטון.

לאחר מותו של דניאל המשיכה חברת אקאמאי במאבק ההישרדות בדרך שהוא התווה. דרכה צלחה, והיא שבה להיות חברה מצליחה.

ספד לדניאל ידידו ושותפו, מרקו גרינברג: "... אנשים טעו וסברו לעתים במבט ראשון כי מדובר בתייר אמריקני, בגלל המבטא הכבד ובגלל המראה שלו, אבל בנשמה הוא היה אלף אחוז יהודי וישראלי... צריך לדעת להעריך את קצב ההתקדמות שלו בארה"ב. זה קצב שאנשים לא ראו. בלילה הראשון במעונות הוא ישן על הרצפה בלי רהיטים ובלי כלום. שלוש שנים אחר כך, העיתונות הישראלית פרסמה שהוא הישראלי העשיר בעולם. למרות עובדה זו, דני תמיד שמר על צניעות, לבש ג'ינס וחולצה פשוטה.

לטקס הזיכרון לדני ב- MIT הגיעו כאלף בני אדם. לזכרו אמרתי בטקס: 'אני מאמין שניסית לעשות משהו נגד המחבלים, ואולי אפילו הרגת אחד מהם. דני, אף פעם לא היית נאיבי באשר למטרות האיסלאם הקיצוני. אתה צדקת'."

אנו עושים כל מאמץ לדייק במידע המופיע, ומתנצלים אם אירעה טעות.
אם ברצונכם להעיר או לתקן פרטים בדף זה, אנא
צרו קשר.
בניית אתרים: לוגו חברת תבונה
פיתוח מאגרי מידע לוגו חברת דידקטי