תפריט נגישות

אריק בקר ז''ל

בן עדה ומשה
נולד בב' בסיון תש"מ, 17/5/1980
התגורר באדורה
נהרג בפעולת איבה
בט"ו באייר תשס"ב, 27/4/2002
הובא למנוחת עולמים בירושלים - גבעת שאול
אזור: ספרדים ירושלים, גוש: 10, חלקה: 2, שורה: יז
הותיר: הורים ושני אחים
אריק מונצח באנדרטה בהר הרצל בלוח מס' 64

קורות חיים

אריק, בן עדה ומשה, נולד בירושלים בב' בסיוון תש"מ (17.05.1980). היה אחיהם של איציק ונחום, התגורר עם משפחתו בבית שמש עד שנת 1987. בבית שמש היה אריק במעון "נעמת" ובגן "נרקיס", שם שיחק וצחק עם חבריו הילדים. את חינוכו הפורמלי החל לרכוש בבית הספר "לוין", שם למד בכיתות א' וב'.

בשנת 1987 אריק עבר עם משפחתו ליישוב אדורה, השוכן ממערב לחברון. את לימודיו המשיך בבית הספר היסודי "משואה" בקריית גת. משם עבר לתיכון "שלאון" בקריית גת, בו סיים י"ב כיתות.

אריק גדל והיה לבחור מוכשר, יפה תואר עם נמשים על פניו, מחוזר ומבוקש, מלא תמיד בשמחת החיים. הוא מאוד נמשך אחר מקצועות הספורט, בפרט אהב כדורגל והיה אוהד נלהב של קבוצת מכבי חיפה. בנוסף, היה פעיל בתנועת הנוער "בית"ר". בשעות הפנאי נהג אריק לצאת לבלות עם חברים. הוא אהב לראות סרטים ולצפות בטלוויזיה, לשמוע שירים מזרחיים, ובכלל – ליהנות ממנעמי החיים.

ב– 1998 אריק התגייס לצבא, לחיל ההנדסה הקרבית. אריק היה בחור נועז ואמיץ לב, ובתקופת הצבא פרח והיה במלוא תפארתו. הוא היה מפקד בקורס טירונים של חיל ההנדסה, וחייליו סיפרו שהיה מפקד "אחר" - נותן דוגמה אישית, רץ תמיד קדימה, לא צועק ולא נוזף. סיפרו חברים: "אריק היה מלא ברוח התנדבות, הוא היה מושך אחריו רבים ותמיד צועד 'קדימה' בהתלהבות לחיילים שמאחוריו".

לאחר שיחרורו מצה"ל פנה אריק שוב ללימודים, והחל ללמוד במכינה ולהשלים בגרויות לקראת לימודים אקדמיים. אריק היה טיפוס סקרן וחברותי, ובמכללת "אריאל" אליה נרשם, למד בהנאה מרובה ורכש עשרות חברים חדשים. הוא התגורר במעונות המכללה, והיה בא לביתו באדורה בסופי השבוע. חברים מהמכללה כתבו עליו: "נתת לנו לראות את הטוב שיש בעולם, השקט שהיית מקרין מסביבנו, נתן לרעש לשקוע... צחוקך המתגלגל וחיוכך הנעים עזרו לנו לראות את השמחה שבחיים". אריק סיים בהצלחה את מבחני הבגרות, אך לא זכה לראות את התעודה שקיבל, אותה קיבלו הוריו אחרי מותו.

בבוקר יום שבת, ט"ו באייר תשס"ב (27.04.2002), חדרה חוליית מחבלים פלסטינאית ליישוב אדורה. המחבלים, מחופשים לחיילי צה"ל וחגורים בציוד קרבי, פרצו למספר בתי מגורים וירו בכל מי שנקרה בדרכם.

אריק התעורר משינה לקול היריות. הוא נטל את נשקו האישי, שעוד היה עמו משירות המילואים האחרון, ויצא לחבור לכיתת הכוננות. בחוץ הצטרף לשני תושבים – דני שואף ודוד עמר – שכבר היו במרוצה לעבר קולות הירי. כשהגיעו השלושה לאזור הבית בו היו המחבלים, הם נשכבו על הארץ והמתינו, ובדיוק ברגע זה אחד המחבלים יצא החוצה. אריק וחבריו קראו לו והזדהו כתושבי המקום, משום שבהיותו לבוש במדי צה"ל חשבו אותו בתום לב לחייל, ואף חששו שאותו "חייל" יחשוב אותם בטעות למחבלים.

המחבל המחופש הסתובב ובא לקראתם ואז החל שוב לירות. בעודו יורה, המשיכו השלושה והזדהו בפניו שהם מבני המקום. רק כששמעו את המחבל קורא בערבית למחבל הנוסף שבבית החלו משיבים לעברו אש. לאחר קרב יריות ארוך, המחבלים נסוגו.

במהלך חילופי האש אריק ודני נפצעו. כוחות חילוץ הגיעו למקום כעבור כארבעים דקות, אך ממש לפני העלייה למסוק נקבע מותו של אריק.

אריק היה אחד מארבעה שנרצחו בפיגוע באדורה. כמו כן, במהלך אירועי היום נפצעו כעשרה בני אדם.

אריק היה בן 22 במותו. הותיר הורים ושני אחים. הוא הובא למנוחת עולמים בבית העלמין בהר המנוחות בירושלים.

כתבה אימו של אריק: "בלב רחום ואהבת רעים, נלחם בגבורה בבני העוולה, מסר נפשו להצלת אחרים, והשאיר אותנו המומים וכואבים".

כתב אחד מחבריו של אריק: "ידעת לדאוג לכולם / נדמה שבצנעה עזרת לעולם. / אתה גיבור שמנע קטל / לא חששת משום נטל".

חבר נוסף כתב: "עלם חמודות יפה עיניים / אותך רצו ולקחו משמים / והדמעות זולגות כמפלי מים. / הלב מסרב להאמין ופשוט נקרע / איזה גורל אכזר ופשוט רע / בשיא התמימות ויופי הנעורים / הותרת אותנו בפיות פעורים. / וזעקותינו אל בורא העולמים / איך קטעת את יופי העלומים? / אנו פשוט לא מבינים והמומים".

ועוד כתבו אוהביו של אריק: "ילד הוא כמו ורד, כמו ורד שאת מביאה תמיד כדי לשמח ולהכניס ריח ניחוח, כדי לזכור את הניסים של הטבע ואת מעשי אלוקים. איך אפשר להריח ורד כשאין ילד? אריק הוא ורד שאלוקים בעצמו אסף, כדי ליהנות ממנו. אריק הוא מעשה אלוקים שתמיד נזכור, אריק הוא לנצח ורד בגן העדן".

אנו עושים כל מאמץ לדייק במידע המופיע, ומתנצלים אם אירעה טעות.
אם ברצונכם להעיר או לתקן פרטים בדף זה, אנא
צרו קשר.
בניית אתרים: לוגו חברת תבונה
פיתוח מאגרי מידע לוגו חברת דידקטי