קורות חיים
בן בנימין. נולד בשנת תר"ע (1910) בפינסק, פולין (שהשתייכה אותו זמן לרוסיה הצארית). אביו נהרג במלחמת העולם הראשונה, ומשפחת הנער עברה לקוברין, שם סיים את חוק לימודיו בגימנסיה הממשלתית.
הוא ערך את העיתון הפולני, שהוציאה לאור הנהלת הגימנסיה, וגילה כשרון ארגוני. בצעירותו היה רחוק מן השאלה היהודית-הלאומית, אך עם הרוחות החדשות, שהחלו לנשב בקרב הנוער הלומד, נמשך גם הוא לפעילות ציונית - למרות האיסור שהוטל מטעם הנהלת הגימנסיה.
אלכסנדר הצטרף לתנועת בית"ר, ואף כיהן כסגן מפקד סניף קוברין. עם סיום לימודיו בהצטיינות בגימנסיה עבר לגור באוטובוצק ולמד משפטים באוניברסיטת ורשה, וגם כאן היה פעיל בשורות הצה"ר ובית"ר. הודות לכישוריו הארגוניים נתנמה למפקד קן בית"ר באוטובוצק. מאוחר יותר ייסד את קן בואור וניהלו.
בשנת 1934 עלה אלכסנדר לארץ-ישראל. הוא התגורר בשכונת מקור-ברוך בירושלים ולמד מדעי היהדות באונינרסיטה העברית. עם זאת לא מאס בחיי עבודה, עסק בטייחות והיה חבר בהסתדרות העובדים. אלכסנדר היה עלם חסון וגבה-קומה, עליז ושמח, ועם זאת שקט ועדין. הוא כתב סיפורים - "המנורה", "בודד", "טיפוסי ירושלים", "כבלים" - ושירים לאומיים. משאת נפשו היתה להעלות ארצה את ארוסתו, שנשארה בפולין.
בפרוץ מאורעות תרצ"ו - תרצ"ט, במוצאי שבת כ"ד באייר תרצ"ו (16.5.1936), נרצח אלכסנדר ביריות בצאתו מקולנוע "אדיסון" בירושלים.
הוא הובא למנוחות בבית-העלמין בהר הזיתים, ירושלים. הניח אם, שני אחים, אחות וארוסה.
שמו הונצח בספרים מאורעות תרצ"ו, בדם ובאש - מאורעות תרצ"ו - תרצ"ז. העיתונים דאר היום, דבר, הירדן ובית הסטודנט פרסמו רשימות על דמותו וחייו.