קורות חיים
איין שון, בן אסטל וסיריל זיגמונד, נולד בדרום אפריקה בט"ז בניסן, חול המועד פסח תשכ"ג (10.04.1963). אח לאדי ולגילה. בהיותו בן תשע נפטרה אימו אסטל. כעבור זמן אביו נישא לג'יליאן, ולמשפחה נולדו עוד שני ילדים - אדם ואראלה. מימי בית הספר היסודי היה איין פעיל בתנועת הנוער בני-עקיבא.
לאחר שסיים לימודי תיכון בדרום אפריקה עלה לישראל. אחרי מכינה באוניברסיטה העברית בירושלים התקבל איין ללימודי משפטים באוניברסיטת בר אילן, וכשסיים בהצטיינות התגייס לפרקליטות הצבאית. שירת כקצין ועורך דין חמש שנים ברצועת עזה, והתבלט בהגינותו כלפי הערבים.
כשהשתחרר מצה"ל פתח משרד לעריכת דין בתל אביב. בין היתר עבד איין עם גופים מסחריים מרצועת עזה, והיה היועץ המשפטי לחברה הכלכלית המקומית.
הוא נישא לעפרה ונולדו ילדיהם ניר טל, גיא ודנה. איין היה איש משפחה מסור, שהקדיש שעות רבות לחינוך ילדיו. במקביל נרתם לפעילות בקהילה: כשוטר מתנדב עבד שלושה לילות בשבוע במחלק הנוער, וכן נתן ייעוץ וסיוע משפטי חינם לעולים חדשים. בשעות הפנאי עסק בספורט, רץ הרבה והיה בעל חגורה שחורה בקרטה וחגורה חומה בג'ודו.
ביום ראשון אחר הצהריים, כ"ז בניסן תשנ"ג (18.04.1993), ישב עו"ד איין פיינברג בישיבה עסקית בשכונת רימאל בעזה, בבית החברה הכלכלית המקומית שהוא היה יועצה המשפטי. לחדר פרצו מחבלים והודיעו שבאו לרצוח את היהודי. המחבלים סילקו את המקומיים, ורצחו את איין ביריות ובמכות גרזן.
איין היה בן 30 במותו. הותיר אישה ושלושה ילדים, אב, אם מנישואים שניים, אחים ואחיות. הובא למנוחות בבית העלמין בקרית שאול, תל אביב.
על פעילותו המשפטית של איין נכתב בעיתון דבר:
"כשאיין פיינברג נרצח במכות גרזנים ויריות רובים במשרדי חברת הפיתוח בעזה נרצח יחד אתו גם חלום... פיינברג, 1.92 מטר גובה, יש אומרים גם 1.94, חגורה שחורה בקרטה והרבה קילומטרז' בריצות כושר, פנים יפות צוחקות תדיר ומבטא דרום אפריקאי די בולט, חשב שלאנשים צריך לעזור. לא חשוב מי הם, לא חשוב מה הם, מוצא, דת וגזע אינם משנים. אנשים בצרה צריכים עזרה והוא מצוייד בכישורים הולמים, יעזור להם...
יש, מתברר עכשיו לאחר שאיין נרצח בעזה, גם סתם אנשים טובים".