רוזה אליספור שמסיאב ז''ל

קורות חיים

רוזה, בת מישאל ונקדם (נינה) שמסיאב, נולדה בי"ז באב תשי"ט, (21.08.1959), בחטרצ'י, במדינת אוזבקיסטן שבברית המועצות. היא הייתה הילדה הרביעית מתוך חמישה ילדים. "ילדה שונה מאחיה ואחיותיה", סיפרה אמה. "מתולתלת שיער ובעלת עיניים גדולות. שקטה, נוחה, מפונקת מאוד, אבל גם עצמאית. כולם כינו אותה בכינוי 'קוקלה' - בובה".

בשנת 1974 עלתה המשפחה לארץ. רוזה, חובבת קריאה מושבעת, הייתה תלמידה מצטיינת וקפצה כיתה הודות לידיעותיה וכשרונותיה.

כשסיימה את לימודיה בסמינר למורות בית יעקב, יעצו לה להמשיך ללימודים בתחום ההוראה, אך היא נמשכה לתחום הסיעוד, כמו אמה. מאחר ותנאי הקבלה לבית ספר לאחיות היה תעודת בגרות מלאה (שלא ניתנה בסמינר), החליטה לגשת למבחני בגרות רגילים, שגם אותם סיימה בהצטיינות.

גם את בית הספר לאחיות סיימה בהצטיינות, ועד מהרה הייתה לאחות נערצת ומוערכת על-ידי הכל. תוך זמן קצר מונתה רוזה לסגנית אחות אחראית במחלקה האורטופדית בבית החולים "שערי צדק". מסירותה לעבודה תוך שמירה על אורח חיים מסודר היו פליאה לכל.

רוזה הכירה את בעלה, דני אליספור, כשטיפלה באביו שנפצע בפיגוע. לאחר שנישאו עברו להתגורר בקרית יובל בירושלים, מרחק כמה מאות מטרים מהמקום בו נרצחה. חלומה היה להיות אם. שש שנים של טיפולים קשים לא שברו את רוחה ולא ריפו את ידיה. מעולם לא איבדה תקווה, ותמיד שמרה על אופטימיות.

סיפר הגיס, יצחק עמרם: "בתחילה התרשמתי שרוזה צעירה שברירית ועדינה, אך בהמשך התגלתה כאישה בוגרת, עצמאית ואימהית מאוד. היא הייתה זו שנתנה כוח, מרץ, תקוה ואופטימיות לכל המשפחה. הייתה חזקה כלפי חוץ ורכה ורגישה כלפי פנים. תמיד עם חיוך על שפתיים, מסתפקת במועט ודורשת כך גם מהאחרים".

ביום ראשון כ"ד באדר תשנ"א, (10.03.1991), יומיים לפני חתונתו של אחיה רפאל שמסיאב שכה אהבה, רוזה הייתה נרגשת ועסוקה בהכנות לקראת המאורע השמח. כן שמחה עם אחותה תמרה, שהגיעה כעולה חדשה לארץ חודשים ספורים לפני כן.

באותו יום רוזה סיימה את המשמרת בשעה 15:30 ומיהרה לתחנת האוטובוס ב"צומת המפלצת" כדי לנסוע לעיר ולערוך קניות אחרונות לפני החתונה. מחבל התנפל על הממתינים לתחנה, ודקר למוות ארבע נשים, ביניהן רוזה.

מספרת אימה של רוזה, נקדם: "דני, בעלה של רוזה, צלצל לביתנו והודיע שרוזה נפצעה בפיגוע. בחדשות הודיעו שיש שלוש הרוגות ואחות שפצועה אנושות. ידענו שזאת רוזה... מיהרנו לבית חולים הדסה עין-כרם, אך שם הודיעו לנו את הבשורה המרה, שרוזה איננה ובמותה לקחה איתה את תינוקה, שכן הייתה מעוברת".

רוזה הייתה בת 31 במותה. הותירה בעל, הורים ואחים. ביום כ"ה באדר תשנ"א הובאה למנוחות בבית העלמין בגבעת שאול, ירושלים.