יגאל שחף ז''ל

קורות חיים

יגאל, בן אורה ויום טוב מסרופי, נולד בירושלים בכ"ז בשבט תשכ"ג (21.02.1963). גדל בעיר עם אחיותיו טלי ואיריס ואחיו שי, למד בבתי הספר "מעלה" ו"הימלפרב" וסיים את לימודיו התיכוניים בבית הספר הטכני של חיל האויר בחיפה.

יגאל היה נער חייכן ואהוב ותלמיד מוכשר. התבלט בקולו הערב, ושר שנים במקהלת בית הכנסת "ישורון". הוא היה חניך פעיל בתנועת הצופים וכספורטאי חובב אהב לשחק כדורסל. בהיותו בן 16 החליף את שם משפחתו לשחף - יכולת השחף להגביה עוף הקסימה אותו, ולדעת בני משפחתו סימלה את אופיו ושאיפותיו כאחד.

יגאל ידע ליהנות משפע התכונות שנתברך בהן. הוא אהב להתלבש באופן שידגיש את קומתו התמירה ואת יופיו. ידע ליהנות מדברים קטנים - בישולים, מוזיקה קצבית ואילוף כלבים.

יגאל שירת בצה"ל בחיל האוויר והיה חייל מצטיין. המשיך לשנתיים בקבע, וכשהשתחרר החל ללמוד בבית הספר להנדסאים שליד האוניברסיטה העברית בירושלים. כדי לממן את הלימודים הוא עבד בלילות על מחשב במאפיית ברמן, וכשומר במחסני נשק מטעם חברת שמירה.

בט"ו באב תשמ"ו פגש יגאל את רונית בדרך מהכותל. אהבתם גברה על המרחק שבין טבעון לירושלים, והשניים נישאו ביום י' בתמוז תשמ"ז. ביום נישואיהם הוגשמה משאלת לב של יגאל - הוא פגש באקראי בטחנת הרוח את הזמרת ריטה, שאותה העריץ.

מאז פגישתם אימצו יגאל ורונית מנהג, לפקוד את הכותל בשבת כדי לקרוא את פרק כ"ג בתהילים, לבקש בקשות או להודות.

בשבת 10.10.1987 אחר הצהריים, חול המועד סוכות תשמ"ח, טיילו יגאל ואשתו עם זוג חברים לכותל. בקשתם של בני הזוג היתה משותפת: "שנהיה מאושרים כך עד הרגע האחרון". תפילתם נענתה בצורה מכאיבה אחרי 7 דקות בצורת מחבל, שירה בראשו של יגאל ברחוב הויה-דולורוזה. אשתו התחננה לפניו "אל תמות לי עכשיו אני אוהבת אותך כל כך", ויגאל, שניסה לחייך ולהתרומם בכוחות אחרונים, התמוטט. למחרת, י"ח בתשרי תשמ"ח (11.10.1987), מת.

המחבל היורה, והיהודי שמכר לו את הנשק, נתפסו ונשפטו אחרי כמה חדשים.

יגאל היה בן 24 וחצי שנים במותו. הותיר אישה, הורים, אחיות ואח. כתבה אמו: "יגאל לא זכה להגשים את חלומותיו, לא השלים את לימודיו, ואולם בלבנו חקוק יגאל כאיש חם ואוהב, בעל רצון עז לעזור לזולתו ולב נדיב".

הובא למנוחות בבית העלמין בירושלים. קברו של יגאל נבנה משלושה גווני אבן ירושלמית ועוצב באופן המשקף אותו. המסד האדום והגרניום הריחני במרכז הקבר משקפים את תאוותו לחיים. מבנה האבן וצורת השער מצביעים על ידי הזהב שלו, כישוריו בבנייה וחלומו לבנות בעצמו בית אבן. המכסה הלבן מסמל את זכותו ואצילותו וכן המלים שחרוטות עליו: כמוך נבקש להמשיך זקופי קומה וגאווה.