דב בושקניץ ז''ל

קורות חיים

דב, בן בלה וצבי, נולד בחיפה בה' בחשון תש"ב (26.10.1941). גדל בבית בו ספג מילדותו אהבת ארץ ישראל. בגיל צעיר הצטרף לתנועת נוער, ערך מסעות בכל רחבי הארץ ולמד להכירה.

הוא סיים בית ספר תיכון בסמ"ת במגמת מכניקה עדינה והתגייס לחיל החימוש. אחרי שירות קבע קצר השתחרר בדרגת סרן והצטרף לחברת 'אגד' כנהג בחיפה, כאביו לפניו. בנוסף לעבודתו כנהג בקווים בינעירוניים עבר קורס למורי דרך בבית ספר לתיירות, ועבד כמדריך לישראלים ולתיירים.

בשנת 1966 נישא דב לרינה. הזוג גר בחיפה ונולדו בניהם דני וערן. דב היה איש משפחה למופת, מסור לילדיו ולעבודתו וגאה מאוד בארצו. הוא הוליך את משפחתו בטיולים רבים בכל רחבי הארץ, אם בטיולים פרטיים או במסגרת 'חוג המשוטטים' של אגד שבו היה חבר פעיל.

בשבת ב' באדר ב' תשל"ח (11.03.1978) אחר הצהריים הגיעה קבוצה של 11 מחבלים לחופי הארץ על גבי שתי סירות גומי, הם נחתו בחוף של שמורת הטבע מעגן מיכאל אחרי ששהו יומיים בים, איבדו את דרכם ושניים נוספים טבעו. בחוף פגשו המחבלים צלמת טבע, תיחקרו אותה לגבי מיקומם ורצחו אותה. משלא הצליחו לקחת את מכוניתה צעדו לעבר כביש החוף, הכביש הראשי בין חיפה לתל-אביב, וסמוך לשעה 16.30 החלו לפעול.

הם עצרו מונית שחלפה בכביש, שני מחבלים נכנסו למונית וביחד עם הנוסעים שבה החלו להתקדם דרומה לתל-אביב. יתר המחבלים עצרו ביריות אוטובוס של מטיילים שהיה בדרכו לחיפה. באוטובוס היו חברי 'חוג המשוטטים' של אגד: עובדי אגד ובני משפחותיהם, שהיו בדרכם חזרה הביתה מיום טיול במערת הנטיפים. בין הנוסעים היו גם דב, אשתו רינה ושני בניהם. המחבלים נכנסו לאוטובוס, כפתו את ידי הגברים ודרשו מהנהג לנסוע לכיוון תל אביב, במהלך הנסיעה ירו מחלונות האוטובוס לעבר מכוניות חולפות. מהירי נהרגו ארבעה אנשים.

ליד מחלף אולגה חברו המחבלים למונית בה היו שני המחבלים האחרים, העלו את כל נוסעי המונית לאוטובוס והמשיכו לדהור דרומה תוך שהם ממשיכים בירי מהחלונות. במהלך הנסיעה הבחינו המחבלים באוטובוס אגד נוסף, קו 901 מתל-אביב לחיפה שנהגו ניסה להימלט מהם. המחבלים רדפו אחרי האוטובוס עד שהצליחו לעצור אותו, העלו את נוסעיו לאוטובוס בו היו והמשיכו לדהור לעבר תל-אביב.

כל ניסיונות המשטרה לעצור את האוטובוס, בו כבר היו למעלה מחמישים איש, לא הצליחו עד שמעט צפונית לצומת הקאונטרי-קלאב (צומת גלילות) פגעו יריות השוטרים בגלגלי האוטובוס והוא נעצר. בין המחבלים לבין כוחות משטרה שהיו במקום התפתח קרב יריות ארוך. חלק מהמחבלים פרצו החוצה מהאוטובוס, השאר החלו לירות לעבר הנוסעים שהחלו להימלט.

בשלב מסוים פוצצו המחבלים את האוטובוס על כל הנוסעים שנותרו בו והוא הפך למלכודת אש גדולה, שלושים וחמישה ילדים ומבוגרים ניספו במהלך אותו היום.

רינה נפצעה קשה ממטח היריות הראשון ליד מעגן מיכאל והורדה מהאוטובוס, אך המחבלים החזירוה לרכב והיא מתה לעיני בעלה ובנה ערן. הבן דני הצליח להימלט מהאוטובוס כשעצרו ליד מעגן מיכאל.

דב נורה למוות על ידי המחבלים כאשר האוטובוס עצר ליד הקאונטרי-קלאב בצומת גלילות. הבן ערן ניצל כאשר נוסעי האוטובוס השליכו אותו מהחלון החוצה.

דב היה בן 36 במותו. הותיר שני בנים, אם ואח. אשתו מתה איתו. הובא למנוחות בבית העלמין כפר סמיר בחיפה.

לזכר הנרצחים הוקמה אנדרטה במערב כביש החוף, סמוך למקום האירוע בצומת גלילות.