קורות חיים
יהודה, בן יעקב וחנקה, נולד בכ"ב בחשוון תש"ז (16.11.1946) בגרמניה. בהיותו ילד עלה עם משפחתו לארץ, למד בבית הספר היסודי "בארי" ביפו והמשיך לתיכון "אורט".
אחרי שירותו בצבא התגורר בתל אביב, וניהל את העסק המשפחתי של הוריו.
בשבת ב' באדר ב' תשל"ח (11.03.1978) אחר הצהריים הגיעה קבוצה של 11 מחבלים לחופי הארץ על-גבי שתי סירות גומי. הם נחתו בחוף של שמורת הטבע מעגן מיכאל. היה זה לאחר ששהו יומיים בים ואיבדו את דרכם, שני מחבלים נוספים טבעו עוד קודם שהגיעו לחוף. בחוף פגשו המחבלים צלמת טבע. לאחר שתיחקרו אותה לגבי מיקומם, רצחו אותה והמשיכו בצעדה לעבר כביש החוף. סמוך לשעה 16.30 החלו לפעול.
הם עצרו מונית שחלפה בכביש, שני מחבלים נכנסו למונית וביחד עם הנוסעים שבה, החלו להתקדם דרומה לתל אביב. יתר המחבלים עצרו אוטובוס של מטיילים שהיה בדרכו לחיפה. באוטובוס היו חברי 'חוג המשוטטים' של אגד: עובדי אגד ובני משפחותיהם, שהיו בדרכם חזרה הביתה מיום טיול במערת הנטיפים. המחבלים עצרו את האוטובוס ביריות, נכנסו פנימה ודרשו מהנהג לנסוע לתל אביב. הם כפתו את ידי הגברים. במהלך הנסיעה ירו המחבלים מחלונות האוטובוס לעבר מכוניות חולפות. מהירי נהרגו ארבעה אנשים.
ליד מחלף אולגה חברו המחבלים למונית בה היו שני המחבלים האחרים, העלו את כל נוסעי המונית לאוטובוס והמשיכו לדהור דרומה תוך שהם ממשיכים לירות מחלונות האוטובוס לעבר כלי רכב אחרים. במהלך הנסיעה הבחינו המחבלים באוטובוס אגד נוסף, קו 901 מתל אביב לחיפה, שניסה להימלט מהם, לאחר שהנהג קלט שמדובר באירוע חבלני. יהודה, שהיה בדרכו לחיפה, היה בין הנוסעים. נהג האוטובוס הסתובב והחל נוסע במהירות דרומה. המחבלים רדפו אחרי האוטובוס עד שהצליחו לעצור אותו. נוסעיו ובהם יהודה הועלו לאוטובוס בו היו המחבלים והם המשיכו לדהור לעבר תל אביב.
כל הניסיונות של המשטרה לעצור את האוטובוס כשלו, עד שלבסוף ירו השוטרים בגלגלי האוטובוס מעט צפונית לצומת גלילות והוא נעצר. בין המחבלים לבין כוחות משטרה שהיו במקום התפתח קרב יריות ארוך. חלק מהמחבלים פרצו החוצה מהאוטובוס, השאר החלו לירות לעבר הנוסעים שניסו להימלט.
בשלב מסוים פוצצו המחבלים את האוטובוס על כל הנוסעים שנותרו בו והוא הפך למלכודת אש גדולה. 35 ילדים ומבוגרים ניספו במהלך אותו היום. בין הניספים היה יהודה.
בן 32 היה במותו. הותיר הורים ואחות. הובא למנוחות בבית העלמין בקרית שאול, תל אביב.