תפריט נגישות

טוביה רוזנר ז''ל

בן לאה ודוד
נולד בד' בכסלו תרפ"ה, 1/12/1924
התגורר בחיפה
נהרג בפעולת איבה
בה' באדר ב' תשל"ח, 14/3/1978
הובא למנוחת עולמים בחיפה - שדה יהושע
אזור: א, חלקה: ה, שורה: 29
הותיר: אישה, ילדים ואחים
טוביה מונצח באנדרטה בהר הרצל בלוח מס' 47

קורות חיים

טוביה, בן לאה ודוד, נולד בחיפה בד' בכסלו תרפ"ה (01.12.1924). אח לסימון, שרה ואילנה. דור שלישי בארץ – אמו, לאה לבית משפחת סגל, בת היישוב הישן בצפת, ואביו, דוד, בן לאחת מהמשפחות הראשונות של מייסדי זכרון יעקב.

טוביה גדל והתחנך בחיפה, למד בבית הספר "אליאנס". בשנת 1933 עברה משפחתו להתגורר בקרית מוצקין והייתה בין המשפחות הראשונות במקום. בקרית מוצקין טוביה למד בבתי הספר הריאליים, הן היסודי והן התיכוני.

מגיל צעיר היה חבר תנועת "המכב"י-הצעיר" ופעיל בה. הוא אהב לטייל ברחבי הארץ ולהכיר את יושביה. שלט בשלוש שפות נוספות לעברית – ערבית, אנגלית וצרפתית.

בשנת 1943, עת מלחמת העולם השנייה, הצטרף טוביה לצבא הבריטי. הוא שירת במצרים, בלוב ובמדבר המערבי. בפרוץ מלחמת העצמאות היה מראשוני המתנדבים לשירות ההגנה. יחד עם רוב בני הקריות היה ממקימי גדוד 21 בחטיבת כרמלי (לימים חלק מיחידת גולני). הוא השתתף בכל הקרבות עקובי הדם של הגדוד, היה חבר קשוב ומפקד מסור.

עם סיום המלחמה השתחרר מצה"ל, נשא את כרמלה לאישה והקים משפחה, היה אביהן של סמדר, טל ולימור. טוביה הצטרף לחברת "אגד" כחבר ונהג אוטובוס, ובין תפקידיו בחברה: מנהל סניף בנהריה, בעכו ובבאר שבע, מורשה של "אגד" בחיפה, ורכז תנועה בתחנה המרכזית בתל אביב.

באחר הצהריים של יום שבת ב' באדר ב' תשל"ח (11.03.1978) הגיעה לחופי הארץ קבוצה של 11 מחבלים באמצעות שתי סירות גומי. הם נחתו בחוף שמורת הטבע מעגן מיכאל לאחר ששהו יומיים בים ואיבדו את דרכם. שניים, נוספים לקבוצתם, טבעו עוד בטרם הגיעו לחוף. בחוף השמורה פגשו המחבלים בצלמת טבע. לאחר שתיחקרו אותה לגבי מיקומם, רצחו אותה וניסו לקחת את מכוניתה. משלא הצליחו, צעדו לעבר כביש החוף. סמוך לשעה 16.30 החלו לפעול.

הם עצרו מונית שחלפה בכביש. שני מחבלים נכנסו למונית וביחד עם הנוסעים שבה החלו להתקדם דרומה לתל אביב. יתר המחבלים עצרו ביריות אוטובוס של מטיילים שהיה בדרכו לחיפה. באוטובוס היו חברי 'חוג המשוטטים' של "אגד": עובדי "אגד" ובני משפחותיהם, שהיו בדרכם חזרה הביתה מיום טיול במערת הנטיפים. המחבלים עצרו את האוטובוס ביריות, נכנסו פנימה ודרשו מהנהג לנסוע לתל אביב. הם כפתו את ידי הגברים. ליד מחלף אולגה חברו המחבלים למונית בה היו שני המחבלים האחרים, העלו את כל נוסעי המונית לאוטובוס והמשיכו לדהור דרומה. במשך כל נסיעתם לכיוון תל אביב ירו המחבלים מחלונות האוטובוס לעבר מכוניות חולפות. מירי זה נהרגו ארבעה אנשים.

במהלך נסיעתם הבחינו המחבלים באוטובוס "אגד" נוסף, קו 901, שעשה את דרכו מתל אביב לחיפה. נהג אוטובוס זה ניסה להימלט מהמחבלים, סובב את הרכב והחל נוסע במהירות דרומה. המחבלים רדפו אחרי האוטובוס עד שהצליחו לעצור אותו. הם העלו את כל הנוסעים שבו לאוטובוס שהיה ברשותם וירו על כל רכב שעבר במקום. טוביה נפגע בשלב זה כשעבר במקום במכונית מנהלתית של "אגד". הוא נפצע קשה, ומת מפצעיו אחרי שלושה ימים, ביום ה' באדר ב' תשל"ח (14.03.1978).

המחבלים המשיכו לדהור לעבר תל אביב. רק מעט צפונית לצומת גלילות, באזור הקאנטרי קלאב, הצליחו כוחות משטרה לעצור את האוטובוס מנסיעתו על ידי שירו בגלגליו. התפתח קרב יריות ארוך. חלק מהמחבלים פרץ החוצה מהאוטובוס, השאר החלו לירות לעבר הנוסעים שניסו בכל כוחם להימלט.

בשלב מסוים פוצצו המחבלים את האוטובוס על כל הנוסעים שנותרו בו והוא הפך למלכודת אש גדולה. במהלך הירי ובפיצוץ האוטובוס, שנודע לימים כ"אוטובוס הדמים", נספו שלושים ושניים ילדים ומבוגרים, בהם גם טוביה, וכן שלושה אנשי כוחות הבטחון.

טוביה היה בן 53 במותו. הותיר אישה, ילדים ואחים. הובא למנוחות בבית העלמין בחיפה.

אנו עושים כל מאמץ לדייק במידע המופיע, ומתנצלים אם אירעה טעות.
אם ברצונכם להעיר או לתקן פרטים בדף זה, אנא
צרו קשר.
בניית אתרים: לוגו חברת תבונה
פיתוח מאגרי מידע לוגו חברת דידקטי