אסתר לאה אסי בן-דוד ספקטור ז''ל

קורות חיים

אסתר (אסי), בת משה ופנינה ספקטור, נולדה בכ"ה באדר ב' תש"ח (05.04.1948) בניו-יורק, ארצות הברית. גדלה בבית מסורתי בברונקס, בית שהושתת על התרבות העברית. היא נתייתמה מאביה בגיל שבע. למדה בבית הספר התיכון שליד ישיבה יוניברסיטי.

במשך תשע שנים למדה בלט קלאסי ומודרני. ריקודי עמים, בלט והתעמלות היו תחומי העיסוק האהובים עליה. בגיל 16 הצטרפה לתנועת הנוער המזרחי והפכה לפעילה נמרצת. כבר בגיל הזה הצהירה שיש בדעתה לעלות לארץ בהקדם.

אסתר המשיכה ללמוד בקולג' לתואר ראשון ושני במדעי המדינה. היא סיימה את לימודיה בהצטיינות ובמסלול מקוצר. בגיל 19 הכירה את בני בן-דוד, ועד מהרה נישאו השניים.

אסתר ומשפחתה עלו לארץ בשנת 1972. היא הייתה אז צעירה בת 24, נשואה ואם לשלושה ילדים: אריאל-משה, אמיר-יעקב וגולן-עקיבא. המשפחה בחרה להצטרף למושב השיתופי רמת מגשימים שברמת הגולן.

חברים במושב סיפרו שאסתר הייתה הרוח החיה בפעולות התרבות והחברה במשק. היא ארגנה חוגים לאמנויות ומחול, וגם המשיכה בפעילות סדירה במוסדות ההסתדרות הציונית. ראתה חשיבות רבה בפעילויות הללו כמעודדות וממלאות את האדם בחיות, בעיקר על רקע האווירה הביטחונית המתוחה ששררה באותה תקופה.

כל חייה של אסתר היו תנועה מתמדת, ניצול מרבי של הזמן, פעילות שמחה ורצון עז שלא לדרוך במקום, אלא להתקדם הלאה והלאה. היא הייתה בעלת השכלה ואופקים רחבים. נעימת שיחה, אוהבת אדם וארץ.

בי"ט בשבט תשל"ד (11.02.1974) הייתה בדרכה ממרפאת טיפת חלב ביישובה, רמת מגשימים, ביחד עם בנה הפעוט, כשהסורים החלו להפגיז את היישוב. אסתר סוככה בגופה על התינוק, אבל היא עצמה נפגעה מרסיס. טופלה במקום, אך בדרך לבית חולים נפטרה.

בת 26 במותה. אסתר הובאה למנוחות בחלקת הקדושים בהר הזיתים בירושלים.

במלאת עשרים וחמש שנים לנפילתה קובצו דברים שנאמרו ונכתבו לזכרה. החוברת נקראה "כתבוני לדורות", כדבריה של אסתר המלכה לחכמי ישראל שבדורה. בדברי הפתיחה נכתב: "אסתר שלנו, הי"ד, לא ביקשה מאיש שיכתבוה לדורות, אך לצערנו, אנו כותבים אותה לדורות, וזאת, לזכרון המשפחה ולזכרון כל ידידיה".

בשנת 2014, במלאת ארבעים שנה למות אסתר, הפיקו בני המשפחה סרטון לזכרה. הוא ניתן לצפייה באתר יוטיוב, בכתובת: https://www.youtube.com/watch?v=04JfhHbXS2U