קורות חיים
אסתר, בת בנימין (ימין) ועישה, נולדה בשנת תש"ז (1947) במרוקו. היו לה שמונה אחים ואחיות. המשפחה עלתה לארץ בשנת 1956 וגרה בתחילה במושב גדיש בחבל תענך, משם עברה למושב צוריאל. אסתר למדה בביה"ס הממלכתי-דתי בגדיש, ובתיכון כפר אליהו בגדרה.
אסתר המשיכה ללימודים בביה"ס בגבעת וושינגטון. היא הייתה בעלת תואר בי.איי בהוראה, ומורה מוסמכת.
אסתר, שהייתה האחות הבכורה במשפחה, ויד ימינם של ההורים בכל הקשור בחיי המשפחה, בחרה להיות מורה בישוב ספר במקום להתגייס לצבא. היא שירתה כמורה בבית הספר האזורי באביבים ודובב שבגליל, ליד גבול לבנון. בימים שהתושבים ישבו במקלטים, אסתר הצטרפה אליהם ועודדה את הילדים והוריהם בחיוך ובמילה טובה.
ביום שישי בבוקר, ט"ז באייר תש"ל, (22.05.1970) יצאה הסעה של תלמידים, כמדי יום, ממושב אביבים אל עבר בית הספר האזורי. באוטובוס היו כ- 30 ילדים, תלמידי כיתות א' עד ג', ואיתם מספר מורות, ביניהן אסתר, ושני מבוגרים נוספים, שנעזרו בהסעה על-מנת להגיע למחוז חפצם. האוטובוס נכנס לקיבוץ ברעם ויצא בחזרה אל הכביש המוביל למושב דובב. לפתע נורו לעבר האוטובוס שלושה טילי בזוקה ע"י מחבלים. 12 מנוסעי האוטובוס, מרביתם ילדים, נרצחו, ועשרות נפצעו. אסתר נפצעה קשה, פונתה לבית החולים ושם נפטרה מפצעיה.
אסתר הייתה בת 23 במותה. הותירה אחריה הורים ושמונה אחים ואחיות. היא הייתה אמורה להתארס עם שמעון כהן, אך לא זכתה.
אסתר הובאה למנוחת עולמים בבית העלמין בגבעת שאול, בהר המנוחות בירושלים.