חנוך לב-כוכב ז''ל

קורות חיים

חנוך, בן רחל ויוסף, נולד בחיפה בז' במנחם-אב תרפ"ח (24.07.1928). גדל בשכונה שגבלה באזור הערבי של העיר ואחר-כך בקרית חיים. סיים בעירו את בית הספר התיכון הריאלי ובמקביל היה חניך ומדריך בתנועת הצופים, בשבט "משוטטי הכרמל".

במסגרת הצופים יצא בשנת 1946 להכשרה בקיבוץ עין גב, שם גם התגייס לפלמ"ח ולחם בגדוד השלישי במלחמת העצמאות, בגליל, בלוד-רמלה ובנגב.

בשנת 1949 הקימה הקבוצה את קיבוץ פלמחים (קיבוץ הצופים ד') לחוף הים התיכון, מדרום-מערב לראשון לציון. חנוך נשא בתפקידים מרכזיים בקיבוץ מיום הקמתו, היה בא-כח וגזבר וכן כיהן כמה שנים כיושב ראש המועצה האזורית גן רווה, לה שייך הקיבוץ. אחר-כך למד משפטים וכלכלה באוניברסיטה העברית בירושלים והיה לעורך דין. הוא חזר לקיבוץ וכיהן כגזבר, וכן היה שותף לניסוח הפרק על הקיבוץ בחוק האגודות השיתופיות.

בשנת 1961 חנוך הצטרף, לבקשת התנועה והשר, לשירות הציבורי, והיה ראש לשכתו של שר העבודה יגאל אלון. אחר-כך היה סגן מנהל המשרד ובשנים 1966 - 1968 היה מנכ"ל משרד העבודה. במהלך כהונתו יזם את הקמת "מרכז בינלאומי לחקר קהילות כפריות שיתופיות", שהוקם בפריז על-ידי רבות ממדינות העולם, ועמד בראש המרכז עד יום מותו.

בתום עבודתו במשרד העבודה חנוך חזר לקיבוץ בשנת 1968 ועבד, בין היתר, בניהול בית הספר המקומי, אך גם המשיך להיות מעורב בפעילות ציבורית במשק.

חנוך היה נשוי לשוש ואב לנועה ולדדי. הוא היה איש פתוח לכל דבר חדש שגירה את סקרנותו האינטלקטואלית, קורא ספרים אובססיבי, ואוהב אמנות שהירבה לטייל בעולם ולבקר בתערוכות.

בשבת ט"ו באדר א' תש"ל (21.02.1970) יצאה טיסת סוויסאייר מספר 330 מציריך לנמל התעופה בלוד. על המטוס היו 47 נוסעים ואנשי צוות, בהם חנוך שחזר לישראל אחרי טיפול בעניינים משפחתיים באירופה. כעשרים דקות לאחר ההמראה התפוצץ מטען חבלה שהחדירו מחבלים לתוך תא המטען של המטוס. המטוס צלל והתרסק על אדמת שוויץ. כל נוסעיו, בהם 14 ישראלים, ניספו.

חנוך היה בן 42 במותו. הניח אישה, בן, בת ואחות. הובא למנוחות בהר המנוחות בירושלים, בקבר אחים לקרבנות המטוס בגוש 1 בחלקה 1 (כיום - חלקת הפרסים).

המשפחה וקיבוץ פלמחים הוציאו ספרי זכרון לחנוך, ובגבעת המנוחות בקיבוץ הוקמה מצבה לזכרו.