אריה גרובק ז''ל

קורות חיים

אריה, בן בתיה וצבי, נולד בישראל בכ"ט בניסן תרצ"א (16.04.1931). בשנת 1933 הייתה משפחתו בין מקימי כפר גבתון ליד רחובות. אריה למד ברחובות וברמת-רחל, ובהיותו בן 15 שב ללמוד ולעבוד בכפר כמכונאי רכב.

במלחמת העצמאות התגייס לצבא על אף גילו הצעיר, והשתתף במבצעים לשחרור דרום מישור-החוף. בתום הקרבות הועבר לסדנת הרכב הצבאית ביפו.

מפאת מצוקתה הכלכלית של משפחתו הוקדם תאריך שחרורו מצה"ל; אריה שב לכפר ופתח מוסך לאופנועים. המקום שימש הן כמוסך תיקונים לרשות אופנועני האזור, והן כמועדון רוכבים המארגן טיולים.

ביום שישי ה' באב תשט"ז (13.07.1956) יצא אריה עם חברתו, הלנה פרק, תושבת יהוד, לטיול מכיוון יהוד לצהלה. לאחר שהחליטו לשנות את תוכניתם, נסעו השניים דרך השדות שבסמוך לכביש לוד - תל אביב בצמוד לשדה התעופה. במרחק של כמאה מטר מהכביש, עצר הזוג את הרכב כדי להאזין לרדיו ולהתבודד.

זמן קצר אחרי כן ניגשה אל הזוג קבוצה של מחבלים המחופשים לחיילי צה"ל. הם דרשו מאריה וחברתו להתפנות מהמקום. אריה החל לנסוע, אך חזר על עקבותיו משום שחשש שאין מדובר בחיילים ישראלים אלא במתחזים. למרות תחנוני חברתו, חזר אל המחבלים בניסיון לברר פרטים, ונורה במקום למוות.

חברתו של אריה, שהמתינה כל העת במכונית, נלקחה על ידי המחבלים כבת ערובה, ושוחררה בקרבת הגבול כמחצית השעה מאוחר יותר.

אריה היה בן 25 במותו. הותיר הורים ואח. הובא למנוחת עולמים בבית העלמין ברחובות.