תפריט נגישות

תמר אורן ז''ל

בת חיה ויוסף
נולדה בי"ז בתשרי תרצ"ב, 28/9/1931
התגוררה בירקונה
נהרגה בפעולת איבה
בי' באלול תש"י, 23/8/1950
הובאה למנוחת עולמים בגני עם
אזור: מקום קטן (חלקה סמוך למבנה השירות)
הותירה: הורים ושני אחים
תמר מונצחת באנדרטה בהר הרצל בלוח מס' 31

קורות חיים

תמר, בת חיה ויוסף, נולדה בתל אביב בי"ז בתשרי, חול המועד סוכות תרצ"ב (28.09.1931). בשנת 1933 הגיעה עם משפחתה למושב ירקונה שבדרום השרון ושם התחנכה כחלוצה ובת חלוצים ציוניים; אחותם של עמוס הבכור ושל אורי, תאומה הצעיר.

תמר נולדה 20 דקות לפני אורי, ומאז שנולדו השניים היו קשורים באהבת נפש; בכל מקום נראו יחד, במושב ובבית הספר, כפי שמספר אורי: "היינו אגודה אחת וידי לא משה מתוך ידה. בבית הספר ישבנו ליד שולחן לימודים אחד... תמר נהגה לסדר את מחברותי ואת תיקי... לחבורת הילדים היינו נכס ממש, גורם מתווך בין הבנים לבנות בכיתה. ראשונים לרקוד עם בני ובנות זוג, בגילאים בהם הבושה הייתה חזקה מן התשוקה".

תמר, כמו שני אחיה, עבדה בכל עבודות המשק מילדותה. כדברי אחיה: "חיינו את שנות המדינה בדרך. נשמנו את ניחוחה של הציונות... אבא ואימא חינכו אותנו להבין כי אנחנו בונים את הארץ. לשם כך ממש, למטרה זו עצמה, באו שניהם ארצה בשנות העשרה שלהם, שני חלוצים יוקדי עיניים, אבא מאוקראינה (1920) ואימא ממוסקבה (1921): לבנות את הארץ ולהיבנות בה!"

המרד הערבי ומאורעות תרצ"ו - תרצ"ט (1936 - 1939) לא פסחו על מושב ירקונה, שהיה אז יישוב גבול. המקום הותקף ואחת מהחברות נרצחה.

בנעוריה הייתה תמר מדריכה בתנועת "הנוער העובד" - רוח של שליחות פעמה בביתה של תמר מאז ומעולם ולא פסחה גם עליה. אחיה זוכר אותה "רוכבת באופניה אל מועדון התנועה, איתנה וזקופה במושבה ושיער הזהב שלה מתבדר ברוח". תאומה היה אז חניך בתנועת הגדנ"ע, ותמר הייתה מנקה אותו מסימני הדם בערוב היום, כששב פצוע מהאימונים וההכשרה. אחיה הבכור, עמוס, סיים את לימודיו בבית הספר החקלאי "כדורי" ושירת באותו זמן בפלמ"ח.

בבחרותה פנתה תמר ללימודים בסמינר לגננות בגבעת השלושה. בתקופה זו התהדקו מאוד יחסיה עם אחיה עמוס, הבוגר ממנה בשלוש שנים וחצי, והם הירבו לטייל יחד בארץ, כשהם מציגים עצמם כזוג.

בשנת 1950 סיימה תמר את לימודיה והוצבה, לבקשתה, ביישוב העולים גרדוש בגליל העליון בתור גננת. "לא היה גבול לשמחתה", נזכר אחיה, "עכשיו הגיעה שעתה לתרום".

באותה תקופה הכירה את בנימין (בניה) לוינטל, חבר קיבוץ יפתח, שהוזמן למושב ירקונה על מנת לעקור פרדס נטוש בעזרת הטרקטור שלו. השניים התאהבו. אחיה אורי שב ומספר: "מלחמת העצמאות נסתיימה זה לא כבר. האופקים היו רחבים. עם סיום עבודתו עמד בניה לחזור אל קיבוצו יפתח. תמר, תצא ממש באותו מועד להתחיל בעבודתה בגרדוש. שני היישובים ממש סמוכים זה לזה. מה זה אם לא מזל מן השמים?"

ביום רביעי י' באלול תש"י (23.08.1950) שבה תמר לביתה מביקור היכרות במושב גרדוש, ובלילה יצאה לטייל עם בניה בשבילי ירקונה. מעט אחרי חצות הם ישבו על תלולית עפר בין שני פרדסים. בניה הציע לה נישואין, כאשר מחבלים-מסתננים פתחו על השניים באש. בניה נפצע בידו החובקת את תמר, ותמר נהרגה במקום. אחיה עמוס, ששמע את היריות, בא בריצה ומצא אותה מוטלת על צידה ללא רוח חיים.

היורים היו ה"פדאיון", שליחיו הראשונים של הטרור הערבי שאחרי מלחמת העצמאות, ותמר היתה מקורבנותיו הראשונים של טרור זה.

בת 19 הייתה במותה. תמר הותירה הורים ושני אחים. היא הובאה למנוחות בבית העלמין בגני עם, סמוך ליישוב מגוריה.

אנו עושים כל מאמץ לדייק במידע המופיע, ומתנצלים אם אירעה טעות.
אם ברצונכם להעיר או לתקן פרטים בדף זה, אנא
צרו קשר.
בניית אתרים: לוגו חברת תבונה
פיתוח מאגרי מידע לוגו חברת דידקטי