תפריט נגישות

מאיר משה ריינר ז''ל

בן ייטא וישראל
נולד בתרס"ד, 1904
התגורר ברעננה
נהרג בפעולת איבה
בכ"ו בסיון תשי"ד, 27/6/1954
הובא למנוחת עולמים ברעננה - ישן
חלקה: א', שורה: 5
הותיר: אישה, שלושה ילדים, שני אחים ואחות
מאיר משה מונצח באנדרטה בהר הרצל בלוח מס' 36

קורות חיים

מאיר משה, בן ייטא וישראל ריינר, נולד בשנת תרס"ד (1904) בעיירה סיניאטין אשר בחבל אוסטריה-גליציה. בגיל רך נתייתם מאימו וכבן זקונים נתמך ע"י אחיו ואחותו הבוגרים, בני, מקס, דבורה ויוסף.

בתקופת מלחמת העולם הראשונה היגרה המשפחה לארצות הברית. מאיר הנער עבד בעבודות שונות בשעות היום, ובערבים השלים את לימודיו.

מאיר היה חבר פעיל בתנועת "השומר", שם למד את השפה העברית. בתנועה הוצתה בו הכמיהה לציון, ובסוף 1925 עלה ארצה לראשונה. לאחר שערך כמה סיורים בארץ כדי להכירה מקרוב ולברר את האפשרויות להתיישבות, חזר לארצות הברית להמשיך בלימודיו. למד בבית המדרש העברי למורים "הרצליה" בניו יורק, שם הרחיב את השכלתו הכללית והתעמק במיוחד בהיסטוריה יהודית ובשפה העברית.

בשנת 1930 הוסמך מאיר כמורה. למרות הסמכתו העדיף לעסוק בעבודת כפיים, למד את מקצוע הצבעות ועבד כקבלן צבע בברונקס. הודות לחריצותו ומאמציו הצליח לחסוך כסף, ורכש אדמה בארץ ישראל באמצעות "אחוזת הרטפורד". אדמות האחוזה נרכשו מערביי חירבת עזון, שגבלה במושבה רעננה.

ב- 1932 עלה מאיר לארץ ישראל. הוא החל להכשיר את הנחלה שרכש, לה קרא "גבעת מאיר", לחקלאות. השטח היה מבודד מאד, שכן רוכשי נחלות אחרים לא הגיעו מארצות הברית, ומאיר הקים גדר גבול מפני השכנים הערבים, שלא ראו בעין יפה התיישבות יהודי באדמה ערבית לשעבר. בכך למעשה נקבע הגבול הצפוני של המושבה רעננה דאז.

בשנת 1934 נשא מאיר לאישה את חסיה לבית אט. השניים התגוררו תחילה בבית משפחת הירשהורן ברעננה, עד שמאיר סיים את בניית ביתם בראש הגבעה בנחלתו. בשנת 1935 נולד הבן ישראל, שמואל נולד ב- 1937 ומלאכי בשנת 1946. מאיר הקים בנחלתו משק חקלאי מעורב, עצים מסוגים שונים, ירקות ומשק בעלי חיים. הוא הירבה לתור בארץ לאורכה ולרוחבה, ולהביא זני פרי ועצים חדשים למשקו. כבהמת עבודה ותחבורה למשפחה שימש חמור.

המקום היה מבודד, ולעיתים תכופות התנכלו לו השכנים הערבים, ניסו לגנוב או לרעות בשטחו, למרות רצונו לקשור איתם קשרי שכנות והבנה. בשנת 1947, ערב מלחמת העצמאות, סירב מאיר לבקשת ראשי המושבה לפנות את המקום מחשש לפגיעה במשפחה, בקשה שעמדה בניגוד מוחלט להשקפותיו. כדי להגן על גבולה הצפוני של רעננה הוקמה בנחלתו עמדת "ההגנה". באפריל 1948 עזבו תושבי חירבת עזון את בתיהם, וכך נמנעה חזית לוחמת ברעננה.

לאחר מלחמת העצמאות הורחב מאוד הגידול החקלאי ב"גבעת מאיר". בשכנות למקום התיישבו פליטי שואה שהגיעו ארצה, הוחל בבניית שיכונים לעולים, ובמהרה נקשרו קשרי עזרה וחברות בין מאיר לבין שכניו.

מתחילת שנות החמישים גברו חדירות המסתננים מירדן לישראל. כמעט שלא עבר לילה בו לא גנבו ממשקים ברעננה, ול"גבעת מאיר" חדרו מסתננים פעמים רבות, וגנבו רכוש או בעלי חיים.

במוצאי שבת, כ"ו בסיוון תשי"ד (27.06.1954), בשעה שתיים וחצי לפנות בוקר, נהרג מאיר מאש מסתננים מירדן. שלושה מסתננים הגיעו לנחלתו באותו לילה, שניים פרצו למחסנים לגנוב רכוש ואחד ארב ליד הבית. מאיר שמע רעשים, יצא מביתו לבדוק ונפגע משלוש יריות שירה המסתנן שהמתין שם. רופא שהוזעק מהמושבה קבע במקום את מותו.

המסתננים ברחו לירדן. כוח של משמר הגבול איתר אותם בבריחתם, הרג אחד ופצע את האחרים.

בעקבות הרצח ברעננה בוצעה פעולת תגמול ע"י מייסדי יחידה 101 של הצנחנים, הפעולה נקראה "מבצע עזון". מג"ד הצנחנים אריאל שרון הכין את הפעולה, המפקד בשטח היה אהרון דוידי ואיתו שבעה לוחמים עטורי תהילה, בהם מאיר הר-ציון ויצחק ג'יבלי.

בן 50 היה מאיר ריינר במותו. הניח אישה ושלושה בנים, שני אחים ואחות. הובא למנוחות בבית העלמין ברעננה.

בני משפחתו של מאיר המשיכו וממשיכים בדבקות לגור, לעבד, לקיים ולפתח את המשק שהקים, "גבעת מאיר" ברעננה.

אנו עושים כל מאמץ לדייק במידע המופיע, ומתנצלים אם אירעה טעות.
אם ברצונכם להעיר או לתקן פרטים בדף זה, אנא
צרו קשר.
בניית אתרים: לוגו חברת תבונה
פיתוח מאגרי מידע לוגו חברת דידקטי