שמחה גרוסמן ז''ל

קורות חיים

שמחה, בן לאה (לבית יודא) ושלום גרוסמן, נולד בתרס"ד (1904) בזבורוב שבצ'כוסלובקיה. בן בכור להוריו, אחריו נולדו יהודה, ברל, ליבי, ניסן יצחק ובריינדל. גדל בזבורוב.

בשנת 1935 נשא לאישה את דבורה רוזנר. בני הזוג נישאו בזבורוב, ומיד לאחר מכן עלו לארץ ישראל, לירושלים. בשנת 1936 נולד הבן אריה, ואחרי שנתיים הבן משה.

שמחה היה פועל בניין והתמחה בטייחות. היה חבר ותיק בהסתדרות "המזרחי".

במלחמת העולם השנייה נספו באושוויץ הוריו של שמחה, שלושת אחיו ואחותו. רק האחות ליבי ניצלה ועברה לחיות בארצות הברית.

ביום 08.07.1948 תמה ההפוגה הראשונה במלחמת העצמאות והחלו בארץ קרבות רחבי היקף שנמשכו כעשרה ימים עד להפוגה השנייה, לכן הם מכונים קרבות "עשרת הימים". הקרבות בירושלים התאפיינו לרוב ביוזמות התקפיות והצלחות ישראליות, בזכות הנשק והתחמושת שהגיעו ללוחמים במהלך ההפוגה ב"דרך בורמה". בקרבות נהרגו בירושלים כ- 130 יהודים, בהם כארבעים אזרחים.

ביום הראשון לקרבות, 08.07.1948, שמחה נפגע מכדור ברגלו כאשר עסק בביצורים מטעם סולל בונה בשכונת בית ישראל. הוא הועבר לבית חולים בירושלים ובמשך עשרה ימים נאבק על חייו, אך מת אור לי"ב בתמוז תש"ח (18.07.1948).

בן 44 היה במותו. שמחה הניח אישה, שני בנים ואחות. הובא לקבורה זמנית בבית העלמין בשיח באדר, ולאחר כמה שנים הועבר למנוחת עולמים בבית העלמין בהר המנוחות בירושלים.