תפריט נגישות

בוריס ברוך אושרוביץ ז''ל

בן חיה וראובן
נולד בתרפ"ו, 1926
התגורר ברחובות
נהרג בפעולת איבה
בכ"א באייר תש"ח, 30/5/1948
ברחובות
הובא למנוחת עולמים ברחובות - צבאי
חלקה: 1, שורה: 7
הותיר: אישה ובת, אח ואחיות
בוריס מונצח באנדרטה בהר הרצל בלוח מס' 14

קורות חיים

ברוך, בן חיה וראובן, נולד בתרפ"ז (1926), וגדל במשפחה עם שלוש אחיות ואח.

אחרי ששרד את השואה הגיע לאוסטריה, למחנה מעבר בדרך לארץ ישראל. במחנה היה ברוך במסגרת קיבוץ של השומר הצעיר וכיוון שאהב לשיר היה זמר הקיבוץ. שם הכיר את אסתר לבית אוקרוגלינסקי, המשיך אתה ברגל לאיטליה ובעיר טורינו התחתנו.

הם עלו לארץ בתחילת 1948 באנית המעפילים "מולדת" אך נתפסו ע"י הבריטים והועברו למעצר בקפריסין, שם נולדה הבת ציפי. אחרי כמה חדשים, ב- 29.04.1948, הצליחו לעלות לארץ, גרו בנס ציונה ואחר כך ברחובות, שם עבד ברוך במסגריית ליפקין.

חיל החלוץ של הצבא המצרי שפלש לתחום ארץ ישראל המנדטורית ביום 15.05.1948, יום לאחר הכרזת המדינה, נעצר ביום 30.05.1948 סמוך לכפר איסדוד (אשדוד), במרחק של כ- 15 ק"מ מרחובות. המושבה העברית היתה הישוב היהודי הגדול בדרום הארץ ולכן היתה מראשית מלחמת העצמאות למרכז התארגנות לאירגון ה"הגנה" ולהיערכות כנגד צבא הפלישה המצרי. על כן כל זמן הפלישה היתה רחובות יעד להפצצות ממטוסים מצריים, לעתים בשילוב עם הפצצותיהם על תל אביב.

ביום 20.05.1948 הופצצה רחובות לראשונה, ופעם נוספת ביום 26.05.1948, אך בהפצצות אלו לא היו הרוגים. אולם בהפצצה המצרית ביום כ"א באייר תש"ח (30.05.1948), שאירעה בשעות לפני הצהריים, הטילו המטוסים 12 פצצות שפגעו ברחוב הראשי של המושבה. 10 אנשים נהרגו ורבים נפצעו. בין ההרוגים היו ברוך ושני בני משפחת ליפקין, שנפגעו במסגרייה.

ברוך היה בן 22 במותו, חודש אחרי שעלה ארצה. הותיר אישה ותינוקת, אח ואחיות. הוא הובא למנוחת עולמים בבית העלמין ברחובות.

אנו עושים כל מאמץ לדייק במידע המופיע, ומתנצלים אם אירעה טעות.
אם ברצונכם להעיר או לתקן פרטים בדף זה, אנא
צרו קשר.
בניית אתרים: לוגו חברת תבונה
פיתוח מאגרי מידע לוגו חברת דידקטי