תפריט נגישות

מושקה ליבה אורנשטיין ז''ל

מושקה ליבה אורנשטיין
בת בלומה ואשר יצחק
נולדה בתרנ"ח, 1898
התגוררה בירושלים
נהרגה בפעולת איבה
בי"ד באייר תש"ח, 23/5/1948
הובאה למנוחת עולמים בירושלים - הר הזיתים
אזור: פרושים, גוש: נביאים, חלקה: ב, שורה: 1
הותירה: ששה ילדים
מושקה ליבה מונצחת באנדרטה בהר הרצל בלוח מס' 14

קורות חיים

מושקה ליבה, בת הרב אשר יצחק וידמן ובלומה לבית הרב יהודה לייב סלונים, נולדה בירושלים בטבת תרנ"ח (ינואר 1898). מצד אביה היתה דור חמישי לרב אברהם שלמה זלמן צורף, אבי משפחת סלומון וממנהיגי הישוב האשכנזי בירושלים. מצד אימה היתה דור חמישי לרבי דובער, הנשיא השני של בית חב"ד. בבית הוריה ספגה מושקה ליבה מידות נאצלות של המזג הליטאי, הלמדני, קר הרוח וטוב הלב עם החום השופע ומכניס האורחים, רחב היד ואומץ הלב של חסידות חב"ד.

היא נישאה לרבי יצחק אביגדור אורנשטיין בכסלו תרע"ד (1915) ומאז לוותה אותו בכל צעדיו באהבה ובנאמנות, יחד גידלו ששה ילדים: רעכל (ראטה), ישעיהו, אברהם, ישראל אורי, שמואל ושרה וייס. המשפחה היתה ממיסדי המושבה נוה-יעקב בצפון ירושלים וגרו שם משנת תרפ"ה (1925) בתנאים קשים מאד, עברו שם את מאורעות 1929 ומאורעות 1936 - 1939 ורק אופיה החזק של מושקה ליבה עזר לה להתגבר על כל התלאות, אף על מות תינוקה בזרועותיה בדרך לרופא.

בשנת ת"ש (1940) עברו לגור בעיר העתיקה, יצחק אביגדור היה הרב המפקח בכותל ואשתו החלה בפעילות ציבורית והצטיינה בדאגתה לעניים. מושקה ליבה הצטיינה בארבעה דברים: כיבוד אב ואם, אהבה ונאמנות לבעלה, אהבת הבריות (הכנסת אורחים וגמילות חסדים), ואומץ לב בלתי מצוי.

אומץ לב זה בא לידי ביטוי במלחמת העצמאות, כשנשארה בביתה בעיר העתיקה ואף מסרה כמה חדרים לשימוש ההגנה. היא היתלה בבריטים שניסו לחפש בבית נשק והיתה כאם ללוחמים, בישלה וכיבסה עבורם. ביתה הגדול בלט ברובע היהודי וכונה "עמדת אורנשטיין", גם אחרי שפוצץ לא נטשה את העיר העתיקה אלא מצאה דירה קטנה יותר והמשיכה לשמש מופת לכל תושבי העיר. כל ילדיה, כולל בתה בת ה- 13, השתתפו בפעילות קרבית, מי בירושלים ומי בחזית אחרת.

בבוקר 19.05.1948, חמישה ימים אחרי הקמת המדינה, החל הקרב המכריע על גורלה של ירושלים, שנמשך בשלב הראשון 24 יממות ברציפות והופסק בהכרזת ההפוגה הראשונה ביום 11.06.1948. במהלך תקופה זו הירבו הערבים להפגיז את השכונות היהודיות של ירושלים ללא הבחנה. בקרבות אלו נהרגו בתוך העיר קרוב ל- 400 יהודים, למעלה ממחציתם אזרחים שרובם נפגעו בהפגזות.

ביום החמישי למערכה, י"ד באייר תש"ח (23.05.1948), באשמורת הבוקר החלה הפגזה קשה על הרובע היהודי בעיר העתיקה. בני הזוג אורנשטיין ועוד זוג ישנו בבית משפחת שכטר בשכונת בתי מחסה בדרום-מזרח העיר העתיקה ומשהחלה ההפגזה עברו כולם לחדר אחד בבית, שכל קירותיו רעדו מעצמת האש. כשניגש הרב יצחק אביגדור ליטול ידיים נפגע מפגז ומת במקום. רעייתו מושקה ליבה קראה לו, אך לפתע צנחה לרצפה שכן נפגעה מאותו פגז ונחתך עורק הדם הראשי ברגלה. אחרי שעה הובאה תחת אש לבית חולים, אך עוד לפני שהגיעה לניתוח הבינה כי בעלה כבר מת, ובאמרה "מה לי חיים" נפטרה.

הרבנית מושקה ליבה היתה בת 51 במותה. היא ובעלה הרב יצחק אביגדור אורנשטיין, שהוכר כחלל צה"ל, נהרגו מאותו פגז והותירו ששה ילדים. הם הובאו לקבורה זמנית בקבר האחים בחצר בתי מחסה תוך כדי ההפגזות הקשות על הרובע. לאחר מלחמת ששת הימים הובאו למנוחת עולמים בקבר האחים של חללי הרובע היהודי בהר הזיתים בירושלים, ושם מנוחתם כבוד.

אנו עושים כל מאמץ לדייק במידע המופיע, ומתנצלים אם אירעה טעות.
אם ברצונכם להעיר או לתקן פרטים בדף זה, אנא
צרו קשר.
בניית אתרים: לוגו חברת תבונה
פיתוח מאגרי מידע לוגו חברת דידקטי