קורות חיים
משה, בן אסתר ואליהו דב, נולד בקוטנו שבפולין בשנת תרס"ו (1906). בן למשפחת חסידים, גדל והתחנך ב"חדר"; אחיהם של ליפשה, יעקב, מיכאל, שלמה ומלכה. משה התייתם מאם בגיל צעיר וגודל מאז בידי אחותו, ליפשה.
בתקופת מלחמת העולם הראשונה איבד אביו, אליהו, את הונו, ובשנת 1917 עלה האב לבדו לארץ ישראל. משה ואחיו נותרו, אפוא, באירופה, ללא הורים. משה הפך לשוליית אופה, ולימים, לאופה בזכות עצמו.
בשנת 1934, בעזרתו של האב אליהו, עלה משה לישראל. הוא התיישב בירושלים ושודך לנישואים עם ציפורה. השניים הקימו משפחה והיו הורים לחנוך ולאסתר. לימים, עברו בני הזוג לחיפה.
משה היה חבר ה"הסתדרות". הוא עבד כסבל בנמל חיפה וסייע בהורדת מעפילים. נודע כחובב מוזיקה, ובפרט אופרות קלאסיות; אדם בעל מזג טוב, שחיוך נבון וקורן היה נסוך על פניו תמיד.
ביום רביעי י"ב בניסן תש"ח (21.04.1948), ערב הקרב המכריע על העיר חיפה, כבר נורו יריות רבות בעיר. משה עבר לתומו בעיר התחתית ושם נפגע מכדור תועה ונהרג.
משה היה בן 42 במותו, הותיר אישה ושני ילדים. הוא הובא למנוחת עולמים בבית העלמין בחיפה.
שנים לאחר מותו כתבה עליו בתו, אסתר, דברי הספד. הדבקות בקשרי המשפחה ניכרת בדבריה, שכן, משפחת אוסובסקי לדורותיה, ידעה אבדות רבות בשנים של מלחמות העולם. אחים, דודים ובני משפחה רבים נפלו כולם מידי הנאצים או מידי שלטון האימים של סטאלין. הבת קוראת: "להיות דומה לאבא, בצלמו, בדמותו... שאני ממשיכתו... (הוא היה) יחיד מקבוצה שהושמדה... ואני, סוג של עותק... להתמזג אתכם, הורים יקרים, להיות בתכם האהובה... דמותכם עומדת לנגד עיניי... וכך עליי לקיים את המצווה...".