תמר גלר ניימן ז''ל

קורות חיים

תמר, בת לעטרה ולרב דב ניימן, מחלוציה ומחונניה הראשונים של אדמת הארץ, נולדה בעקרון בכ' בכסלו תרע"א (21.12.1910). גם סבה וגם אביה היו מחלוצי העלייה הראשונה וממקימי המושבה עקרון.

כשסיימה את לימודיה היסודיים בעקרון יצאה ללמוד בגימנסיה העברית רחביה בירושלים, ומיד אחרי גמר לימודיה בגימנסיה נכנסה לעבוד ב'ועד הלאומי', כמזכירתו של יצחק בן-צבי שהיה אז יו"ר הועד הלאומי.

הימים - ערב מאורעות תרפ"ט, והועד הלאומי עוסק במפקד חברי הסוכנות, לקראת חידוש נציגותו של הישוב על פי התקנות המאושרות של כנסת ישראל.

תמר החלה בפעולה זו, וכבר בימים הראשונים לעבודתה ניכרו בה חוש הסדר והארגון, כושר הביצוע, ערות, זריזות ומידת אחריות שלא לפי גילה.

היא היתה מעורה בעבודת ההנהלה והמזכירות הרבגונית, במגע אישי עם היישוב והקהל, בקיאה בכל עניין ומסמך ושופעת מרץ בלתי פוסק, שהתחדש בכל פעם שהוטלה על שכמה משימה חדשה.

רבת רחמים היתה ושופעת נדיבות לב. היא ביקשה להוסיף דעת ולהקנות לעצמה הכשרה נוספת לקראת הבאות, לקראת העלייה הגדולה של ילדים ונוער, ולשם כך ישבה על ספסל הלימודים בבית הספר לשרות סוציאלי, אך לא זכתה.

ביום חמישי, 11.03.1948, התפוצצה מכונית תופת בלב חצר המוסדות הלאומיים במרכז ירושלים. המכונית הוכנסה לחצר על ידי נהג בקונסוליה האמריקאית שהיה סוכן כפול. הוא הצליח לרכוש את אמונם של כמה מאנשי ה'הגנה' כאשר הבטיח לספק להם נשק, ובעיקר מקלעים. עקב כך הותר לו להכניס את מכוניתו לחצר הפנימית, דרך משמרות הנוטרים, שהיו חברי 'הגנה' שהופקדו על שמירת המקום.

המכונית שהכניס היתה ממולאה בחומר נפץ שערבים הטמינו בה קודם לכן. לאחר שהעמיד את המכונית בחצר, הוא יצא ממנה בתואנה כלשהי, וכאשר ניסו הנוטרים להזיז את המכונית - היא התפוצצה.

12 יהודים נהרגו בהתפוצצות ועוד 44 נפצעו. 6 מההרוגים היו נוטרים והם הוכרו כחללי מערכת ישראל.

תמר היתה בין הרוגי אותו יום, ל' באדר א' תש"ח (11.03.1948). בעומדה על משמרתה, והיא במיטב שנותיה, מלאת חיים ושופעת מרץ לעבודה ולעשייה.

הותירה בעל, אפרים גלר, ושתי בנות - דליה ועפרה. הובאה למנוחת עולמים בבית העלמין בסנהדריה, ירושלים.