תפריט נגישות

אברהם רוזנטל ז''ל

בן אסתר ושלמה
נולד בח' באב תרל"ה, 7/8/1875
התגורר בירושלים
נהרג בפעולת איבה
בי"ח באלול תרצ"ח, 14/9/1938
בתקופת המאורעות
הובא למנוחת עולמים בירושלים - הר הזיתים
אזור: חברה קדישא הראשית והכללית, גוש: קדושים, חלקה: א, שורה: 10
הותיר: אישה, ושתי בנות
אברהם מונצח באנדרטה בהר הרצל בלוח מס' 9

קורות חיים

בן אסתר ושלמה (סלומון). נולד ביום ח' באב תרל"ה (7.8.1875) בסובלקי, פולין (שהיתה אז תחת שלטון רוסיה הצארית). בילדותו למד ב"חדר", והמשיך את לימודיו בגימנסיה רוסית. את הכשרתו כרופא קיבל באוניברסיטת מוסקבה, וכשהיה בן 23 הוסמך כרופא.

אברהם עבד במוסדות לחולי-נפש ברוסיה והשתלם בפסיכיאטריה באוניברסיטת ברלין. במלחמת רוסיה- יפן (1905) היה רופא צבאי בחזית.

מנעוריו היה אברהם ציוני. כשהיה סטודנט, הצטרף לאגודת "בני ציון" במוסקבה. אחרי-כן היה חבר ב"אגודת חובבי שפת עבר" ובוועד "מפיצי השכלה" והשתתף כציר במספר קונגרסים ציוניים.

בשנת 1908 יסד במוסקבה בית-חולים פרטי לחולי-נפש ועצבים, וניהל אותו במשך כ- 10 שנים. באותן שנים השתתף גם בהקמת אגודת הפסיכיאטרים והנוירולוגים ברוסיה.

הוא שלט במספר שפות, תרגם לרוסית כתבים בפסיכיאטריה ופרסם מאמרים ומחקרים מקצועיים בכתבי-עת מדעיים. עם המשורר טשרניחובסקי ועם הסופר בוקי בן-יגלי יסד ועד למען האוניברסיטה העברית בירושלים, שתרגם ספרי רפואה לעברית.

לאחר המהפכה הרוסית והלאמת בית-החולים בידי הממשלה הקומוניסטית עבר אברהם לברלין, ושם ניהל את חברת "אזע", שעסקה בעבודה רפואית מונעת ובהיגיינה ציבורית בין יהודי מזרח-ארופה שברחו לגרמניה. ביוזמתו הוצאה לאור ספרייה היגיינית פופולרית ביידיש, והוקם מוזיאון להיגיינה פופולרית - חידוש חשוב נאותם ימים.

בשנת 1924 עלה ד"ר רוזנטל לארץ-ישראל. כאן עבד כמנהל בית-ההבראה "ארזה", ובבית-החולים "הדסה" - כמנהל מחלקת העצבים. היה חלוץ הפסיכותרפיה בארץ והקים שני מכונים לפסיכותרפיה, שהיו יחידים בארץ. גם בתחום הרפואה המונעת ובשיטת בתי-ההבראה לעובדים היה בין החלוצים. היה חבר פעיל בהסתדרות הרופאים ושימש זמן-מה כיושב ראש שלה.

בימי מאורעות תרצ"ו - תרצ"ט, ביום י"ח באלול תרצ"ח (14.9.1938), עבר ד"ר רוזנטל תוך כדי עבודתו הרפואית במכוניתו ברחובות רמלה. יריות נורו לעברו, והוא נפגע ונהרג במקום.

הובא למנוחות בבית-העלמין שעל הר הזיתים. הניח אישה ושתי בנות.

משפחתו וידידיו הוציאו לאור חוברת להנצחת זכרו, ובה כתב פרופ' רחמילביץ: "נגד עיניי עומד האיש, כשפניו מעידים על אישיותו ועל התכונות המאפיינות אותו: חוכמה, סלחנות וטוב-לב, כשבת-צחוק מרחפת על פניו, ותוך כדי דיון על נושא רציני - בדיחה טובה בעברית, ברוסית או בגרמנית".

קורות חייו נתפרסמו באנציקלופדיה לחלוצי הישוב ובוניו. במלאות מאה שנה להולדתו קראה עיריית ירושלים רחוב על-שמו. בבית-ההבראה "ארזה" נקרא ביתן על-שמו, ובקרבת המוסד ניטעה חורשה לזכרו.

אנו עושים כל מאמץ לדייק במידע המופיע, ומתנצלים אם אירעה טעות.
אם ברצונכם להעיר או לתקן פרטים בדף זה, אנא
צרו קשר.
בניית אתרים: לוגו חברת תבונה
פיתוח מאגרי מידע לוגו חברת דידקטי