קורות חיים
בן ר' אליעזר. נולד בחברון בשנת תר"ך (1860) למשפחה ספרדית מיוחסת, שעלתה לארץ-ישראל לאחר גירוש ספרד. המשפחה התיישבה בעזה, ולאחר כיבוש העיר בידי נפוליאון עברה לחברון.
מאיר-שמואל למד בתלמודי-תורה ובישיבות ספרדיות בחברון ונודע כבקי בש"ס ובפוסקים. בן 18 נשא לאישה את אחותו של ראש רבני ישראל, ר' יעקב מאיר. בשנת 1884 נשלח לעיראק ולהודו לאסוף כספים לטובת קהילת חברון, שסבלה עוני ודחקות. בשנת 1894 נשלח שוב בשליחות הציבור, הפעם לאלג'יר.
הוא עסק במסחר והצליח מאוד בעסקיו, אף-על-פי-כן לא נטש את הלימוד והעיסוק בתורה, ובשנת 1910 התמנה ל"חכם" והיה לאב-בית-הדין בחברון, בעירו בלט בפעילותו הציונית הענפה ונודע בחריצותו, במרצו הרב וביושרו. היה מקובל גם על הערבים, ורבים מהם היו שותפיו לעסקים. בשנת 1921 נבחר "חכם" קשטיל כראש ועד העיר של הספרדים והאשכנזים, ולמעשה היה כראש עיר לכל דבר.
ביום י"ז באב תרפ"ט (23.8.1929), ערב הפרעות בחברון, ניפצו פורעים ערבים את חלונות ביתו של "חכם" קשטיל. ערבי אחד, משותפיו של הרב, בא למחרת היום, י"ח באב תרפ"ט (24.8.1929), להזהירו מפני הפורעים ו"התנדב" לשמור על כספו ותכשיטיו. כעבור שעה קלה פתח אותו איש את השער לפורעים שהשתוללו בחוץ, לאחר שכבר הספיקו לשדוד ולרצוח כמה מן המשפחות היהודיות שבעיר. הפורעים עינו את "חכם" קסטל ורצחוהו באכזריות. את אשתו שהתעלפה עזבו לנפשה, בחושבם כי מתה. לאחר הרצח שרפו הפורעים את הבית.
מאיר-שמואל קסטל נטמן בקבר-האחים אשר בחברון.
זכרו הונצח בספרים יזכור לקדושי אב תרפ"ט, אנציקלופדיה לחלוצי הישוב ובוניו ומלחמה ושלום כארץ-ישראל.