יצחק ממן ז''ל

קורות חיים

בן שלמה, צאצא למשפחה המסתמכת על הרמב"ם. נולד בשנת תרמ"ד (1884) בצפת.

בצעירותו נרצחו אביו ואחיו הבכור על-ידי ערבים בעבר-הירדן, ויצחק נתחנך בבית-אחותו. מחמת מצבה הכלכלי הקשה של אחותו נאלץ, בהיותו בן 12 שנה, לעבור לבית-הספר למלאכה של חברת "כל ישראל חברים" ("אליאנס") בירושלים, ולפרנס עצמו בזמנו הפנוי מלימודים כרוכל בשווקים.

יצחק סיים את בית-הספר כאומן במקצוע הנפחות והמכונאות. אז חזר לעיר הולדתו צפת, נשא לאישה את בתו של ר' אברהם הכהן, קונסול פרס בצפת, עבד בעירייה ופעל רבות למען העיר: עסק בפעילות ציבורית, נטל חלק בפעולות העדה הספרדית, פעל לטובת ישיבת מירון ורדף צדקה וחסד.

עם התחלת פעולתה של "הדסה" בצפת עבר יצחק לעבוד בבית-החולים כפקיד. את תפקידו מילא מתוך מסירות ושמחת עבודה והתחבב על העובדים. זקוף ובעל קומה היה, שקט ונוח לבריות. בהיותו חשוך-בנים תרם ספר תורה לבית-הכנסת של מהר"ם אלשיך.

כאשר פנתה אליו עיריית צפת בהצעה לכהן כמנהל מחלקת אספקת המים, שתכנן וסידר בתקופת עבודתו בעירייה, דחה את ההצעה ונשאר ב"הדסה".

בתקופת מאורעות אב תרפ"ט, ביום כ"ג באב תרפ"ט (1929 29.8.), כאשר נודע ליצחק דבר ההתנפלות על היהודים בעיר, מיהר לצאת מביתו כדי להושיט עזרה לנתקפים. הפורעים הערבים הקיפוהו, ולמרות תחנוניו דקרוהו ופצעוהו בסכיניהם. הוא הובא לבית-החולים אך מת שעה קצרה לאחר שנותח.

יצחק הובא למנוחת-עולמים בבית-הקברות בצפת. השאיר אחריו אישה .

הונצח בספרים מלחמה ושלום בארץ-ישראל, ספר צפת, יזכור לקדושי תרפ"ט ומאורעות הדמים - חמישים שנה לטבח בצפת.