אהרון מזרחי ז''ל

קורות חיים

בן רחל ושמעון. נולד בשנת 1929 בטבריה למשפחה ענייה ומרודה. למרות כל הקשיים השתדלה האם בכל כוחותיה שילך לבית-הספר בבגדים נקיים ומסודרים. אהרון למד בבית-הספר היסודי בטבריה. היה ילד טוב-לב והרבה לעזור לחבריו לספסל הלימודים.

פעמיים בחייו נדון באש. בהיותו רך בשנים נכווה ברותחין, ובעורו פרחו אבעבועות זבות דם ומוגלה, כולו מק וריקבון. שבועות על שבועות שכב בבית-חולים וסבל ייסורים ללא נשוא, כשהוא מפרפר בין החיים ובין המוות. בכוח רצונו הכביר לחיות התגבר על כאביו, וכאשר החלים חזר לבית-הספר, כשגופו מכוסה צלקות איומות למראה.

בתקופת מאורעות הדמים תרצ"ו - תרצ"ט, בליל ח' בתשרי תרצ"ט (2.10.1938), הותקפה טבריה היהודית על-ידי שתי כנופיות ערביות: האחת באה מן הדרום, מכיוון צמח, והאחת מצפון - מכיוון צפת. הכנופיה הצפונית הצליחה לחדור לכמה בתים בפאתי השכונה ורצחה ושרפה את דייריהם.

גם לביתה של רחל, אימו של אהרון, חדרו. אהרון, אימו וארבעת אחיו ואחיותיו נרצחו בדקירות סכינים ומהלומות גרזינים והועלו יחדיו על המוקד.

האב, שמעון, נעדר מן הבית כיוון שעמד אותו לילה על משמרתו במקום אחר בטבריה.

אהרון היה בן תשע שנים במותו. הותיר אב ואח. נטמן, לצד בני משפחתו, בקבר-אחים בטבריה, עם כל הרוגי אותו לילה, "ליל הדמים".

ביום השלושים לרצח הוציא בית-הספר היסודי בטבריה חוברת זיכרון לתלמידיו שנספו, ובה דברי חברים לדמותו של אהרון.

כשנה לאחר הרצח ניספה הבן היחיד שנותר, משה מזרחי, בתאונת דרכים שגרם רכב בריטי.

כעבור זמן האב שמעון נשא אישה, ולילדיו קרא בשמות אשתו הראשונה וילדיו שניספו.