יהודה ינובסקי ז''ל

קורות חיים

בן חיה-גליקה ויצחק-צבי. נולד ביום י"ט בטבת תרע"ז (13.1.1917) בירושלים. יהודה למד בבית-הספר "תחכמוני", המשיך ולמד בגימנסיה העברית בירושלים, היה חבר תנועת הצופים בירושלים, וסיים את חוק לימודיו בקולג' הסקוטי בצפת, שם היה, לפי עדות המנהל, בין התלמידים המצטיינים.

הוא ניחן בקסם אישי רב וביכולת ויכוח, והגן בלהט ובחן על עמדתו, ייצג את היישוב היהודי בוויכוחים שניהל עם התלמידים הערבים בבית-הספר - ועם זאת לא איבד מידידותם. היה בין פעילי התלמידים ונטל חלק בכל מה שנעשה בין כותלי הקולג'.

הוא ידע עברית, ערבית ואנגלית על בוריין, ועם סיימו את הקולג' נתקבל לעבודה כפקיד במזכירות הראשית של ממשלת המנדט. תקופה מסוימת היה פקיד ראשי במחלקת האספקה המלחמתית, וניצל את תפקידו זה כדי לעזור לתעשייה העברית המתפתחת. היה אדם נוח לבריות וחדור אחריות אישית ולאומית. יהודה היה ספורטאי נלהב ושיחק כדורגל בקבוצת המזכירות הראשית.

יהודה התגייס לחיל-האוויר הבריטי בשנת 1943, ומילא תפקידים אדמיניסטרטיביים רבים במפקדה הראשית בקהיר וביחידות שונות באפריקה, פרס ועיראק. בשנת 1946 השתחרר יהודה מחיל-האוויר הבריטי וחזר לעבודתו במזכירות ממשלת המנדט, שמקום מושבה היה במלון "המלך דוד". הוא היה אמור להתמנות לפקיד ראשי של המפקח על התעשייה הכבדה והאספקה המלחמתית.

יהודה נהרג ביום כ"ג בתמוז תש"ו (22.7.1946), בשעה שאצ"ל תקף את משרדי המזכירות הראשית והמפקדה הצבאית של השלטון הבריטי בארץ, ששכנו באגפו הדרומי של מלון "המלך דוד" בירושלים, שהיה למבצר בריטי מהשמורים ביותר בארץ.

חוליה של האצ"ל החדירה שבעה כדי חלב מלאים חומר-נפץ לקפה "ריג'נט", ששכן מתחת לאגף המשרדים. למרות האזהרות הטלפוניות, שמסר האצ"ל 30 דקות לפני מועד ההתפוצצות למרכזיית המלון, למערכת העיתון פלסטיין פוסט ולקונסוליה הצרפתית הסמוכה למלון על הטמנת הפצצות ודרישה לפנות את הבניין, האגף לא פונה, ואנשי הביטחון הבריטים אף מנעו יציאה מהמשרדים. בהתפוצצות, שגרמה להריסת אגף המשרדים, נהרגו 91 אנשים, בהם יהודה, ורבים נפצעו. בהרוגים ובפצועים היו רבים מראשי השלטון הבריטי בארץ.

יהודה הובא למנוחת-עולמים בבית-העלמין בהר הזיתים, ירושלים. השאיר הורים, שלושה אחים ואחות.

רשימה לזכרו התפרסמה בעיתון דבר.