קורות חיים
בן שרה והיימן. יהודה נולד בשנת תרנ"ב (1892) במנצ'סטר, אנגליה. משפחתו מילאה שם תפקיד מרכזי בתנועה הציונית: אחיו כיהן כיושב ראש ההסתדרות הציונית בעיר.
במלחמת העולם הראשונה שירת יהודה בדרגת קפטן בגדוד העברי והשתתף בשחרור הארץ מידי הטורקים, ולאחר השחרור נשאר לגור בארץ.
בשנת 1925, כשהוקמה האוניברסיטה העברית בירושלים, קיבל יהודה, שהיה כימאי, משרת מרצה בפקולטה לכימיה, שבראשה עמד פרופ' חיים ויצמן. הוא עבד שם כשנה. לאחר מכן כיהן כמזכיר הוועד הפועל הציוני, ובמשך תקופה מסוימת - כמנהל מחלקת העלייה של ההנהלה הציונית.
משנת 1928 ואילך שירת יהודה במנגנון הממשלתי בתפקידים שונים, עד הגיעו למשרה הרמה ביותר שאליה הגיע יהודי באדמיניסטרציה הממשלתית: סגן ראשון למנהל האוצר הממשלתי. מאמץ רב נדרש מיהודה, בעל ההכרה הלאומית הציונית והחרד לענייני היישוב, לעמוד באווירה הקשה והאנטי-ציונית במשרדי השלטון. למרות הקשיים ער היה תמיד לענייני היישוב והציונות, ידיד נאמן, יועץ ומדריך בימי הכרעות, שקול ויסודי בעמדתו ונכון לשיתוף ולעזרה. הוא התגורר עם רעייתו נחמה וילדיו רות ואלכסנדר בשכונת רחביה בירושלים - בית יוליוס ג'ייקובס.
יהודה נהרג ביום כ"ג בתמוז תש"ו (22.7.1946), בשעה שאצ"ל תקף את משרדי המזכירות הראשית והמפקדה הצבאית של השלטון הבריטי בארץ.
המשרדים, מקום עבודתו של יהודה, שכנו באגפו הדרומי של מלון "המלך דוד" בירושלים, שהיה למבצר בריטי מהשמורים ביותר בארץ. חוליה של אצ"ל החדירה שבעה כדי חלב מלאים חומר-נפץ לקפה "ריג'נט", ששכן מתחת לאגף המשרדים. למרות האזהרות הטלפוניות שמסר האצ"ל 30 דקות לפני מועד ההתפוצצות למרכזיית המלון, למערכת העיתון פלסטיין פוסט ולקונסוליה הצרפתית הסמוכה למלון, אזהרות על הטמנת הפצצות ודרישה לפנות את הבניין, האגף לא פונה ואנשי הביטחון הבריטים אף מנעו יציאה מהמשרדים. בהתפוצצות, שגרמה להריסת אגף המשרדים, נהרגו 91 אנשים, בהם יהודה, ורבים נפצעו. בין ההרוגים והפצועים היו רבים מראשי השלטון הבריטי בארץ.
בן 54 היה יהודה-ג'וליוס במותו. הוא הובא למנוחת עולמים בבית העלמין בהר הזיתים בירושלים. השאיר אחריו אישה, שני ילדים ואח, שבהשפעתו החליט לעלות ארצה. עשר שנים אחרי מות יהודה, ב-25.10.1956, נפל בנו אלכסנדר בעת ששירת כטייס בחיל-האוויר הישראלי.
בעיתון "דבר" התפרסמה רשימה לזכר יהודה. בשכונת פסגת-זאב בירושלים נקרא רחוב על שמו.