תפריט נגישות

שושנה בן-אריה ז''ל

נולדה בתרס"ז, 1907
התגוררה בטבריה
נהרגה בפעולת איבה
בח' בתשרי תרצ"ט, 2/10/1938
הובאה למנוחת עולמים בטבריה - ישן
אזור: ב, חלקה: ב, שורה: 2
שושנה מונצחת באנדרטה בהר הרצל בלוח מס' 6

קורות חיים

נולדה בשנת תרס"ז (1907) בעיירה על גבול רוסיה פולין.

בהיותה בת שנתיים נתייתמה שושנה מאמה. מאז חייה היו קשים ומרים, אך היא מעולם לא התאוננה, ובשקט ובנחישות נאבקה בכל מכשול. לבה הרחב והטוב היה פתוח לעזרת כל אדם.

בשנת 1924 דבקה ברעיון הציונות הסוציאליסטית, ועם ראשוני העולים מעיירתה הגיעה ארצה בשנת 1925. את חייה בארץ החלה כחברה ב"גדוד העבודה": עברה בסלילת כבישים, השתלמה בחשמלאות, ובשנת 1929 הגיעה לקבוצת הדייגים שליד הכנרת.

בשנת 1929 נישאה ליהושע. לאחר נישואיהם קבעו בני-הזוג את מושבם בשכונת קרית שמואל בעיר. שני בנים נולדו להם, אריה וזהר, והם נשאו עיניהם לעתיד טוב ומלא תקוות.

בתקופת מאורעות הדמים תרצ"ו - תרצ"ט נזקקה שושנה לטיפול רפואי ועברה ניתוח רציני בבית-החולים "בילינסון". היא נשאלה אז על-ידי מכר למצב העניינים בטבריה ומצב הביטחון בקרית שמואל, ותשובתה היתה: "קרייתנו מבצר, ואנו חומה".

בליל הדמים בטבריה, אור לח' בתשרי תרצ"ט (2.10.1938), חדרה לעיר כנופיית ערבים מזוינים משני כיוונים - מצפון ומדרום. הקבוצה הצפונית חדרה למספר בתים בשכונה, הרגה ושרפה אותם על יושביהם חסרי-הישע. בין הבתים הללו היה גם הבית של משפחת בן-אריה, ובו נדקרו ונשרפו שושנה ויהושע, וכן שני הבנים: אריה בן השבע וזהר בן השנה וחצי. כן נשרפו למוות שלוש בנות משפחת לימר, שהתארחו בביתם.

אותו לילה שכלה טבריה היהודית יותר מ- 20 מבניה ובנותיה. כל ההרוגים נטמנו בקבר-אחים בבית-העלמין בטבריה.

פרטי המקרה פורסמו בספר טבריה ובעיתונות התקופה. במלאת שלושים לטבח פורסמה נעיתון דבר כתבה לזכר משפחת בן-אריה בשם "משפחת עמלים", כן הונצחה המשפחה בספרים כופר הישוב, לאש ולמגן - תולדות הנוטרות העברית, והמאבק על טבריה.

אנו עושים כל מאמץ לדייק במידע המופיע, ומתנצלים אם אירעה טעות.
אם ברצונכם להעיר או לתקן פרטים בדף זה, אנא
צרו קשר.
בניית אתרים: לוגו חברת תבונה
פיתוח מאגרי מידע לוגו חברת דידקטי