אריה ליאופולד באום ז''ל

קורות חיים

בן אברהם (אוסקר). נולד ביום כ"א בכסלו תר"ע (4.12.1909) בפראג, בירת צ'כוסלובקיה. אביו היה ציוני מסור, מעסקני הקהילה וממייסדי "קרן היסוד" בצ'כוסלובקיה. מילדות ספג אריה לקרבו את הרוח הציונית.

כאשר סיים את לימודיו באוניברסיטה בפראג, עבד זמן-מה בבית-חרושת לטקסטיל. אחר-כך החליף את מקצועו והיה לעיתונאי. כעבור שנים מועטות נתמנה להיות עורכו הראשי של עיתון-הערב פראגר אבענד צייטונג.

עם פלישת הגרמנים לצ'כוסלובקיה, בראשית 1939, התפטר אריה מתפקידו ועלה יחד עם אשתו נורה ולריה לארץ ישראל. בארץ התפרנס תחילה כצלם, ואחר-כך נתקבל לעבודה בצנזורה הצבאית. בשנת 1942 הועבר כצנזור לחרטום, בירת סודן.

כשחזר לארץ בשנת 1944 התיישבו בני הזוג בירושלים. אריה הגיש את מועמדותו למשרת עוזר אדמיניסטרטיבי למזכירות ממשלת המנדט, שישבה אז במלון "המלך דוד" בעיר. הוא נתקבל לעבודה מבין מאות רבות של מועמדים, שהגישו את מועמדותם, ובשנות עבודתו רכש את אמונם המלא של הממונים עליו, של חבריו לעבודה ושל כל מי שבא אתו במגע.

אריה נהרג ביום כ"ג בתמוז תש"ו (22.7.1946), בשעה שאצ"ל תקף את משרדי המזכירות הראשית והמפקדה הצבאית של השלטון הבריטי בארץ, ששכנו באגפו הדרומי של מלון "המלך דוד" בירושלים, אשר היה למבצר בריטי מהשמורים ביותר בארץ.

חוליה של אצ"ל החדירה שבעה כדי חלב מלאים חומר-נפץ לקפה "ריג'נט", ששכן מתחת לאגף המשרדים. למרות האזהרות הטלפוניות, שמסר האצ"ל 30 דקות לפני מועד ההתפוצצות למרכזיית המלון, למערכת העיתון פלסטיין פוסט ולקונסוליה הצרפתית הסמוכה למלון על הטמנת הפצצות ודרישה לפנות את הבניין, האגף לא פונה, ואנשי הביטחון הבריטים אף מנעו יציאה מהמשרדים. בהתפוצצות, שגרמה להריסת אגף המשרדים, נהרגו 91 אנשים, בהם אריה, ורבים נפצעו. בהרוגים ובפצועים היו רבים מראשי השלטון הבריטי נארץ.

אריה ליאופולד באום הובא למנוחות בבית העלמין בהר הזיתים, ירושלים. השאיר אישה. כל בני משפחתו הושמדו בידי הנאצים בתאי-הגזים באירופה.

תולדות חייו פורסמו בהרחבה בעיתון דבר. כן פורסם האירוע בספר "בדם ואש".