שלום גולן זבולון ז''ל

קורות חיים

שלום, בן זבולון ואסתר, נולד בשנת תש"ו, (1946), בבגדד, עיראק. ילד תשיעי למשפחה בת עשרה ילדים. עלה בצעירותו לארץ.

בגיל צעיר הכיר את שולה, שהייתה לימים לאשתו. אחרי מלחמת ששת הימים, התגייס שלום למשטרה, אך עזב את השירות כעבור מספר שנים, בעיקר בלחץ אשתו, והיה למנהל עבודה בבניין. גר בירושלים, היה אב לארבעה ילדים.

שלום היה פגוע הלם קרב מאז מלחמת יום הכיפורים. במלחמה הושמד מרבית גדוד גולני, שאליו היה שייך, בקרבות בדרום. מאז הוסיף את המלה גולן לשם משפחתו. הוא הוכר כנכה צה"ל ואושפז במשך מספר חודשים. לאחר השחרור התמודד עם קשיי הסתגלות וחזרה לשגרה.

באותה תקופה נאלץ לעזוב את משרתו כמנהל עבודה, והתחיל לעבוד בשמירה בחנות המשביר במרכז ירושלים. מאוחר יותר נשלח לקורס קציני ביטחון, והתמיד בתפקידו במשך 20 שנה.

שלום היה אוהד כדורגל מושבע, ומעריץ של קבוצת הכדורגל בית"ר ירושלים. חבריו סיפרו שהיה "אנציקלופדיה לכדורגל", בעל ידע רחב בתחום. הוא לא החמיץ משחק של הקבוצה, ולאחר המשחקים נהג לשבת בין חבריו בגן העצמאות ולנתח את מהלכי המשחק.

חמש שנים לפני מותו עזב שלום את עבודתו, ומאז ניסה כוחו בעבודות שונות. אז גם החל ללכת כמעט מידי יום לשוק מחנה יהודה.

ביום רביעי כ"ה בתמוז תשנ"ז, (30.07.1997), בשעה 13:10 בצהריים, פוצצו שני מחבלים מתאבדים תיקי יד ממולכדים בהפרש של שניות זה מזה בשוק מחנה יהודה בירושלים. פיצוץ ראשון אירע בסמטת התפוח, ומיד אחר כך 30 מטר משם באמצע רחוב מחנה יהודה, מרכז השוק הירושלמי ההומה. 13 אנשים נרצחו במקום, שלושה בני אדם נפטרו מפצעיהם בימים הבאים, למעלה מ- 100 בני אדם נפצעו ונגרמו נזקי רכוש רבים. שלום, שנהג לסייר בשוק כמעט מדי יום, נהרג בפיגוע בזמן שערך קניות.

שלום היה בן 51 במותו. הותיר אחריו אישה, ארבעה ילדים ונכדים. הוא הובא למנוחות בבית העלמין בירושלים.