מרדכי מוטי זית ז''ל

קורות חיים

מרדכי (מוטי), בן שלמה ויהודית, נולד בכ"ח בסיוון תשכ"ח, (24.06.1968), בחיפה. היה תלמיד כיתה ד' בבית הספר דוד ילין בחיפה. הוא היה ספורטאי מחונן, שהתעמל במרכז מכבי בהר הכרמל וכמו כן במכון וינגייט.

מנהלת בית ספרו סיפרה, שמוטי היה ילד שקט, יוצר ופועל, שמעולם לא גרם לבעיות משמעת. מורותיו סיפרו שהיה סקרן ומתעניין. הוא תמיד דיבר בקול שקט, שהשרה אווירת שלווה. היה ענו וצנוע, שלא התפאר או הבליט את הישגיו הספורטיביים המרשימים. היה נבון, חברותי, אדיב ומנומס וחייכן מאוד. מוטי היה אהוב ומקובל מאוד על חבריו לכיתה.

ביום שבת אחר הצהריים, ב' באדר ב' תשל"ח, (11.03.1978), הגיעה קבוצה של 11 מחבלים לחופי הארץ על-גבי שתי סירות גומי. הם נחתו בחוף של שמורת הטבע מעגן מיכאל. היה זה לאחר ששהו יומיים בים ואיבדו את דרכם. שני מחבלים נוספים טבעו עוד קודם שהגיעו לחוף. בחוף פגשו המחבלים צלמת טבע. לאחר שתיחקרו אותה לגבי מיקומם, רצחו אותה והמשיכו בצעדה לעבר כביש החוף, המחבר בין חיפה לתל אביב.

סמוך לשעה 16.30 עצרו מונית שחלפה בכביש. חלק מהמחבלים נכנסו למונית, האחרים נותרו בכביש ופתחו באש לעבר אוטובוס של מטיילים שהיה בדרכו לחיפה. באוטובוס היו חברי 'חוג המשוטטים' של אגד: עובדי אגד ובני משפחותיהם, שהיו בדרכם חזרה הביתה מיום טיול במערת הנטיפים. בין הנוסעים היו מוטי ומשפחתו.

המחבלים שעצרו את האוטובוס ביריות עלו עליו, ודרשו מהנהג לנסוע לתל אביב. הם כפתו את ידי הגברים. יהודית, אימו של מוטי, ואחותו יפעת, הצליחו להימלט כאשר האוטובוס נעצר במעגן מיכאל. מוטי, אחיו ואביו שלמה, שנהג את האוטובוס, נותרו ברכב. במהלך הנסיעה ירו המחבלים מחלונות האוטובוס לעבר מכוניות חולפות. מהירי נהרגו ארבעה אנשים.

ליד מחלף אולגה חברו המחבלים למונית, העלו את חבריהם לאוטובוס והמשיכו לדהור דרומה תוך שהם ממשיכים לירות מחלונות האוטובוס לעבר כלי רכב חולפים. במהלך הנסיעה, כעבור חמש דקות לערך, הבחינו המחבלים באוטובוס אגד נוסף, קו 901, שניסה להימלט דרומה לאחר שהנהג שמע על הפיגוע. המחבלים רדפו אחרי האוטובוס עד שהצליחו לעצור אותו, העלו את נוסעיו לאוטובוס בו היו והמשיכו לדהור לעבר תל אביב.

רק מעט צפונית לצומת גלילות הצליחו השוטרים סוף סוף לעצור את האוטובוס לאחר שירו בגלגליו. בין המחבלים לבין כוחות משטרה שהיו במקום התפתח קרב יריות ארוך. חלק מהמחבלים פרץ החוצה מהאוטובוס, השאר ירו לעבר הנוסעים הנמלטים.

ואז, פוצצו המחבלים את האוטובוס על כל הנוסעים שנותרו בו והוא הפך למלכודת אש גדולה. 35 ילדים ומבוגרים נהרגו בארועי אותו יום. מוטי הצליח לצאת מהאוטובוס, אך ניסה כנראה לחזור אליו, כיוון שאביו נותר בו. הוא נהרג מחילופי היריות שהתנהלו סביב האוטובוס. אחיו של מוטי נפצע קלות, אביו נפצע ונותר נכה.

מוטי היה בן תשע שנים ותשעה חודשים במותו. הוא הובא למנוחות בבית העלמין בחיפה.