תפריט נגישות

עמיצור שפירא ז''ל

בן מלכה ויוסף
נולד בה' בתמוז תרצ"ב, 9/7/1932
התגורר בתל אביב
נהרג בפעולת איבה
בכ"ו באלול תשל"ב, 5/9/1972
הובא למנוחת עולמים בתל אביב - קרית שאול
אזור: 3, גוש: 1, שורה: 1 א'
הותיר: אישה וארבעה ילדים
עמיצור מונצח באנדרטה בהר הרצל בלוח מס' 48

קורות חיים

עמיצור, בן יוסף ומלכה, נולד בה' בתמוז תרצ"ב (09.07.1932) בתל-אביב. למד והתחנך בגימנסייה הרצליה בתל-אביב, והמשיך ללימודים באוניברסיטה בעירו.

עמיצור היה בשנות ה- 50' אצן, ומבכירי הספורטאים של מדינת ישראל. כשסיים את הקריירה שלו כאצן, החל לאמן. הוא היה מורה במדרשת המורים לחינוך גופני, מכון וינגייט. היה אדם צנוע, שקט, שקדן ואוהב בריות. הוא הקדיש ימים כלילות לקידום הספורט והחינוך הגופני בישראל. מטרתו העיקרית הייתה הקניית אורח חיים ספורטיבי. ברם עיקר פועלו, עם השנים, הוקדש לטיפוח הספורט ההישגי. הוא הגיע להישגי שיא עם חניכים מצטיינים, אותם טיפח באהבה ובמסירות אין קץ. עמיצור חינך למצוינות, ואף הוא עצמו לא פסק ללמוד, להשתלם ולהתקדם כדי לעמוד בשורה הראשונה בשדה הספורט.

עמיצור חיבר ופירסם מאמרים בנושא החינוך הגופני, וגולת הכותרת של עשייתו בתחום הייתה כתיבת ספר הדרכה על הוראת אתלטיקה קלה בבתי ספר. הוא שקד על הכתיבה במשך שנים. לאחר מותו, בעזרת אשתו, ראה הספר אור במטרה שישמש נר לרגליהם של מורים לחינוך גופני בארץ.

עמיצור השתתף בועידות ובקונגרסים בינלאומיים בספורט ויצא להשתלמויות מיוחדות בלונדון ובגרמניה. הוא השתתף בתחרויות בינלאומיות לאתלטיקה קלה באירופה ובעולם כולו. ייצג את ישראל באולימפיאדת טוקיו בשנת 1964 עם נבחרת ספורטאים מישראל, שהגיעו להישגים מרשימים.

היה נשוי לשושנה ואב לארבעה: לאייל ולעוז מנישואיו הראשונים, לשי ולשירלי מנישואיו השניים.

עמיצור היה זה שגילה את האצנית אסתר שחמורוב והשקיע בה את כל כולו. ואכן, שחמורוב זכתה בהישגי שיא באולימפיאדה, אך עמיצור לא זכה לקטוף את פירות עמלו.

ביום שלישי 05.09.1972 לפנות בוקר פרצו מספר מחבלים לבניין בו התגוררו חברי המשלחת הישראלית לאולימפיאדת מינכן, גרמניה. המחבלים התפרצו לאחד החדרים, בו שהה עמיצור עם מאמן נוסף, ודרשו מהם ללוות אותם לחדרים בהם ישנו אותה עת ספורטאים ישראלים. עם הנחטפים עברו המחבלים לחדרים נוספים, נכנסו פנימה ודרשו מכל הישראלים להתלוות אליהם. בעודם יורדים במדרגות, ניסו שניים מהישראלים להימלט. אחד, משה וינברג, נרצח בירי המחבלים והשני הצליח להימלט לחופשי.

בין המחבלים, שהחזיקו כעת 10 בני ערובה, לבין הרשויות הגרמניות נפתח משא ומתן מתיש. הכוחות הגרמנים גילו אזלת יד בכל הקשור למשא ולמתן עם המחבלים. בסופו נעשה ניסיון חילוץ ראשון על ידי אנשי משמר אזרחי בלתי מיומנים. במהלך ניסיון החילוץ ירו המחבלים בחטוף נוסף, מרים המשקולות יוסף רומנו, ורצחו אותו.

בסופו של היום הוסכם בין המחבלים לגרמנים, שבני הערובה ביחד עם המחבלים יועברו במסוק לנמל התעופה הצבאי של מינכן ומשם ימריאו במטוס. כל בני הערובה הועלו על מסוק וכשנחתו בנמל התעופה הצבאי נעשה ניסיון חילוץ כושל שני על-ידי הצבא הגרמני, לא היו מספיק לוחמים והצלפים החטיאו. המחבלים החזירו את בני הערובה למסוק ופוצצו אותו, כל תשעת בני הערובה נרצחו בליל כ"ז באלול תשל"ב (05.09.1972).

המחבלים שנתפסו, שוחררו בסופו של דבר על ידי הגרמנים.

11 ספורטאים שיצאו בשליחות המדינה כשדגל ישראל מונף מעל ראשם, חזרו ב- 11 ארונות עטופים בדגל המדינה.

עמיצור היה בן 40 במותו. הוא הובא למנוחת עולמים בבית העלמין קריית שאול, תל אביב.

מדי שנה נערכים במכון וינגייט מרוצי שדה לזכרו של עמיצור, בהשתתפות תלמידים רבים מכל רחבי הארץ.

אנו עושים כל מאמץ לדייק במידע המופיע, ומתנצלים אם אירעה טעות.
אם ברצונכם להעיר או לתקן פרטים בדף זה, אנא
צרו קשר.
בניית אתרים: לוגו חברת תבונה
פיתוח מאגרי מידע לוגו חברת דידקטי