מרדכי מייטק מונה מונהייט ז''ל

קורות חיים

מרדכי, בן פרידה ומשה דוד הכהן, נולד בכ"ו בכסלו תרפ"ט (09.12.1928) בקרקוב, פולין. למד בבית ספר יסודי ותיכון עבריים בקרקוב.

בשואה נספתה כל משפחתו של מרדכי. לאחר שהוא עצמו שוחרר ממחנה הריכוז, חזר לקרקוב. הוא השלים את בחינות הבגרות והחל ללמוד ארכיטקטורה בפוליטכניקום. בשנת 1949 נישא לגיזלה, ושנה אחת לאחר מכן עלו שניהם ארצה.

מרדכי התגייס לצה"ל כעתודאי ושירת בשירות חובה ובמילואים כקצין בהנדסה קרבית. במהלך שירותו השתתף במלחמת סיני ובמלחמת ששת הימים. את רוב שירות המילואים עשה בסיני, והגיע לדרגת רב סרן.

מרדכי השלים את לימודי האדריכלות בטכניון בחיפה. עם תום לימודיו, בשנת 1957, יצא לשנתיים ביחד עם אשתו לשליחות מטעם משרד החוץ בבורמה, שם שימש כיועץ ממשלתי לתכנון ערים. הוא תכנן את בניין המטכ"ל של צבא בורמה, את בניין האקדמיה הימית ועוד. כשמרדכי חזר לארץ, נשלח לשליחות שנייה, הפעם לפריס.

ב- 1960 הצטרף כאדריכל ראשי לחברת אמ"י (אדריכלות, מהנדסים, יועצים), חברת בת של סולל בונה, שהתמחתה בתכנון ובבנייה. במסגרת עבודתו תכנן ופיקח על בנייתם של מפעלי בנייה חשובים בארצות מתפתחות רבות. הוא תכנן את בנייני הפקולטה לחקלאות בניגריה, ופרוייקטים רבים נוספים בחו"ל ובישראל. בנייניו זכו להכרה בינלאומית ולציונים לשבח. לדוגמא, בית עיריית לגוס בניגריה הוצג בתערוכה במוזיאון ישראל. לאחר שהקים בתי מלון בגאבון ובקמרון, הוצאו בולים מיוחדים לציון האירוע, וכן הוא קיבל מדליית הוקרה מנשיא קמרון.

מרדכי ראה במקצועו אמנות. חבריו לעבודה תיארו אותו כ"בעל ראש גאוני". במקביל, היה אדם צנוע מאוד ואהוב על הבריות. מרדכי היה גם צלם חובב, ותמיד נהג ליטול עמו שתי מצלמות במסעותיו בעולם. לנסיעותיו גם נהג לקחת חומר הסברה על מדינת ישראל, וכך היה לשגריר נאמן למדינתו.

בשנת 1960 נולד בנו היחיד, דן. מרדכי המשיך לדאוג למשפחתו במסירות מכל מקום בעולם בו שהה. הוא נהג להתקשר מדי יום ולשוחח עם בנו. הוא רצה להיות מעודכן בכל הקורה בבית בהעדרו. למרות עיסוקיו הרבים, תמיד הקפיד לחזור עם מתנות לאשתו, לבנו ולמכריו הרבים.

בשבת ט"ו באדר א' תש"ל (21.02.1970) בצהריים יצאה טיסת סוויסאייר מספר 330 מציריך לנמל התעופה בלוד. על המטוס היו 47 נוסעים ואנשי צוות, בהם מרדכי, שהיה בדרכו חזרה לישראל מפגישות בארה"ב וגרמניה, במהלכן הצליח לקבל אישור לבניית מלון הילטון בטהרן, וכן למלון גדול נוסף בגאבון.

כ- 20 דקות לאחר ההמראה התפוצץ מטען חבלה, שהוחדר לתוך שקי הדואר הדיפלומטי על-ידי מחבלים מארגונו של אחמד ג'יבריל. המטוס צלל לעבר הקרקע והתרסק על אדמת שוויץ. כל נוסעיו, בהם 14 ישראלים, ניספו.

מרדכי היה בן 42 במותו. הותיר אישה ובן. הובא למנוחות בקבר אחים לחללי המטוס בהר המנוחות בירושלים, גוש 1 בחלקה 1 (כיום - חלקת הפרסים).

מרדכי לא זכה לראות את שני המבנים האחרונים שתכנן עומדים על תלם, אך הם נבנו לאחר מותו לפי

תוכניותיו.