קורות חיים
נולד בשנת 1874, בעיר רצ'יצה, רוסיה, לאביו, ר' צבי, בן-תורה מופלג, ידוע בעיר ובסביבה כבקי בש"ס, מטובי העיר.
אחרי לימודיו ב"חדר" ובבית-המדרש, עד שנתו השמונה עשרה, נכנס אברהם-יעקב לעזור לאביו בבית מסחרו. מקץ שלוש שנים לעבודתו במסחר אביו, ניגש אברהם-יעקב לבסס לו מעמד-פרנסה לעצמו. הוא מצליח במשאו ומתנו; עסקיו הולכים וגדולים. בשנת 1898, עם שחר הציונות המדינית, נספח אברהם-יעקב על סוללי-הנתיבה הציונית. הוא מארגן אגודה ציונית בעירו, ומשתתף בפעילות רבה באירגון אגודת "האלף", שמטרתה: קנית קרקע בארץ ישראל, לשם ישוב אלף משפחות. ומאז נכנס בברית הציונות - רוב זמנו נתון לפעולותיה, ומיעוטו - לעסקיו. וכוח-תמיד לו עם המפלגות המתנגדות לציוניות, ביחוד ה"בונד" - אך את עיקר מרצו הוא מקדיש לפעולות הציוניות המעשיות. בשנת 1910 נוסע אברהם-יעקב לארץ ישראל בשליחות אגודת "האלף": הוטל עליו לסדר את עניני הקרקעות, שנקנו על ידיה בקרבת צפת, ואת עניני המושבה, שנתיסדה שם בשם עין זיתים.
בשנת 1920 עולה אברהם-יעקב שנית לארץ כשליח מיוחד של אגודת "דורשי ציון". בינתיים מחרים שלטון הסובייטים את רכושו הגדול ברוסיה. אברהם-יעקב אינו שב יותר לרוסיה, משתקע בארץ, בעין זיתים. הוא מאמן את ידיו לחצוב אבנים, בונה לו בית, מבסס את משקו החקלאי, עובד בו מתוך שמחה בחלקו. לאחר שהוא מעלה לארץ את משפחתו, מקדיש אברהם-יעקב מרץ וזמן לעניני המושבה, לשיכלולה והטבת מצבה.
בימי הדמים נתרוקנה עין זיתים מיושביה - רק אברהם-יעקב ואשתו נשארו במושבה, ואתם שני פועלים, פנקס והרטנשטין, שעבדו במדידת הסביבה מטעם פיק"א. בכ"ד באב תרפ"ט, כשעלו הערבים בני הכפרים לצפת, לפרוע בה פרעות, ועברו בדרכם את עין זיתים - רצחו את אברהם-יעקב ואת אשתו, והעלו את גופותיהם על המוקד; שדדו את רכוש המושבה, החריבו את משקיה, שרפו את בתיה, עד לבלי הותיר לה שריד.
הרטנשטין נרצח בכפר הערבי עין-זיתון, פנקס הצליח להמלט.