ראובן חלאק מזרחי ז''ל

קורות חיים

בן כתון וראובן. נולד בשנת 1850, בעיר טהרן, פרס. אביו העשיר גמר אומר להקדיש את ראובן לתורה ולתעודה, ולא להכניסו בנערותו לעסקי מסחר. ראובן שוקד על הלימודים, ובבחרותו מתעוררת בו התשוקה ללימודי קבלה; עם הגותו בספרי המקובלים הוא קולט געגועים עזים לארץ-ישראל.

בהגיע ראובן לגיל שמונה עשרה, ובראותו את שנאת עם-הארץ ליהודים, הוא מאיץ בהוריו, שיעזבו את גלות פרס ויעלו לארץ ישראל. בשנת 1870 הם עולים לארץ, מתישבים בצפת.

משבאו לארץ משתתף גם ראובן בעסקי אביו, שהביא אתו הון גדול. הם שולחים את ידיהם במסחר, אך ההצלחה אינה מאירה להם פנים. ברבות הימים הלכו עסקיהם הלוך ורע, עד שאבד רוב הונם. המצוקה יגעה את ראובן, מתשת את בריאותו, ולפי מצות הרופאים, עליו לצאת את צפת ולהתרחק לזמן ממושך מעסקיו.

הוא הולך לסוריה, משם למצרים, ובשובו אחרי שנה לצפת, הוא חוזר למסחרו, בשארית כספו, וגם הפעם אין ההצלחה שרויה במעשי ידיו. בשנותיו האחרונות הוגה ראובן בתורה, יומם ולילה; הוא חי על תמיכת נדיבים.

בימי המאורעות בצפת, ביום החמישי, כ"ג באב תרפ"ט, פרצו הערבים לביתו ורצחו את ראובן, בן השבעים ותשע, ואת אחיינו אהרון בפגיונות.

אשתו,שהספיקה להמלט מהבית, ניצלה מידי הרוצחים.

הניח אישה ושני בנים.

זכרו הונצח בספרים "יזכור לקדושי אב תרפ"ט ומאורעות הדמים - חמישים שנה לטבח בצפת".