קורות חיים
דמיטרי, בן זויא ואלכסנדר, נולד בפנזה שברוסיה בה' בתמוז תשכ"ט (21.06.1969). אחיו של אולג. הוא סיים לימודי תיכון בבית הספר מס' 28 בעירו ואחר כך סיים לימודים גבוהים בבית ספר למכונאות.
דמיטרי היה בעלה של אירנה ואביו של דניס. הוא עבד ברוסיה בתור נהג ועוזר של עורך דין. בספטמבר 1999 עלה ארצה עם משפחתו, ומעתה שימש טכנאי בחברת מיזוג אוויר. דמיטרי ובני משפחתו התגוררו בבת ים.
דמיטרי היה פעיל למען החברה מיומו הראשון. הוא אהב להתנדב בארגונים שונים ולעזור לבני נוער. הוא היה טיפוס חם ולבבי, חייכן תמידי שאור קרן מעיניו. תחביביו העיקריים היו ענפי ספורט שונים וכן ספרות – הוא אהב לקרוא בספרים ובעיתונים ו"מכל הבא ליד". דמיטרי נודע בתור אדם אופטימי שלא ידע פחד מהו, ואשר את מיטב מרצו הקדיש למשפחתו.
ביום רביעי בערב, ט' באב תשס"ב (17.07.2002), סביב השעה 22:10, פוצצו את עצמם, בזה אחר זה, שני מחבלים פלסטינאים מתאבדים ברחוב נווה שאנן שבאזור התחנה המרכזית בתל אביב. כתוצאה מהפיצוץ חמישה בני אדם נרצחו.
דמיטרי וחברו בוריס שאמיס ישבו בבית קפה באזור. בוריס מת במקום ודמיטרי היה בין הפצועים הרבים. הוא נפצע אנושות בראשו ובמשך שישה ימים נלחם על חייו, אך נפטר ביום י"ג באב תשס"ב (23.07.2002).
דמיטרי היה בן 33 במותו. הותיר אישה, בן, הורים ואח. הוא הובא למנוחת עולמים בבית העלמין ירקון בתל אביב.
משפחתו של דמיטרי תרמה את אבריו לנזקקים, כמצוותו. לפחות שבעה בני אדם קיבלו מאבריו, וזכו לחיים.