- נר
-
הודלק ע"י אברהם אלון (קלונר)
בתאריך 27/06/2011,
כ"ה בסיוון תשע"א
יוני היה חבר קרוב. גרנו באותה שכונה, כרם אברהם, וברחובותיה הצרים שיחקנו, התקוטטנו וחלמנו. בכל ימי הילדות והנעורים היינו כאחים, מתארחים זה בביתו של זה, הולכים יחד לבית הספר תחכמוני ושבים לשכונה.
אני זוכר היטב את קורותינו במלחמת השחרור, בעיר הנצורה, הרעבה, הצמאה והמופגזת ללא הרף. היינו נערים, תמימים ונלהבים, מאמינים לא מאמינים לקיומה של מדינה משלנו.
מותו של יוני, כמו אלישע שנהרג גם הוא כנער, היכו אותנו בתדהמה. פתאום היה המוות קרוב וממשי, ואנחנו טרם הורגלנו להיותו.
יוני זכור לי כילד קסום. חיוך נצחי על שפתיו, להט ואמונה באישיותו, כשרוני במספר רב של תחומים, בעל השפעה מאגית על חבריו.
האופן בו נעקר מאיתנו פתאום הילך עלי קדרות. ימים רבים לא האמנתי וציפיתי להופעתו בביתי. זה לא קרה כמובן. נשאר רק הזיכרון שלא נתעמעם כהוא זה במשך השנים. אני עדיין נושא את דמותו איתי, כנראה עד אחרית ימ.